רמב"ן על שמות כב ו
| רמב"ן על שמות • פרק כ"ב • פסוק ו' | >>
• ב • ו • ז • ח • יב • טו • יז • יט • כ • כא • כב • כד • כו • כז • כח • ל •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
כִּֽי־יִתֵּן֩ אִ֨ישׁ אֶל־רֵעֵ֜הוּ כֶּ֤סֶף אֽוֹ־כֵלִים֙ לִשְׁמֹ֔ר וְגֻנַּ֖ב מִבֵּ֣ית הָאִ֑ישׁ אִם־יִמָּצֵ֥א הַגַּנָּ֖ב יְשַׁלֵּ֥ם שְׁנָֽיִם׃
(שמות כב ו): "כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמור" - פרשה זו נאמרה בשומר חנם, ולפיכך פטר בו את הגניבה, כפי קבלת רבותינו (מכילתא כאן, בבא מציעא צד ב). ונזכר סתם בכתוב, מפני שדרך שומרי כסף או כלים לשמרם בחנם.
והפרשה השניה, שבשומר שכר, הזכירה (שמות כב ט): "חמור או שור או שה וכל בהמה", ודרך הבהמות לתתן ביד רועים לשמור וירעו אותם בשכר.
"וגנב מבית האיש" - פירש רש"י "לפי דבריו", לומר שהוא טוען כך, והביאו לו דומים: (דברים יג ב): "כי יקום בקרבך נביא", (ירמיהו כח א): "חנניה בן עזור הנביא", כי לא יקראנו בזה השם על האמת, רק שהוא יאמר כן.
ואין צורך, כי הכתוב יאמר: אם גונב מבית האיש וימצא הגנב ישלם שנים, ואם לא ימצא הגנב יבאו לבית דין ויישבע על הגניבה, אם לא שלח ידו במלאכת רעהו, ואשר ירשיעון אותו בית דין בגניבה הזאת, שהוא הגונב, ישלם שנים, כי בית דין לא ירשיעוהו לשלם שנים אם לא גנבו הוא, כי חיוב התשלומין בכפל בגנב הוא, כאשר אמר למעלה (שמות כב ג): "חיים שנים ישלם".