רבנו יונה על משלי טז ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"כל פעל ה' לַמּענהו" - בא בפתח במקום שווא, וכן (שופטים ח י): "וזבח וצלמונע בַּקרקר".

והעניין - שברא את האדם לעבדו, את הכל ברא לכבודו, וכמו שנאמר (ישעיהו מג ז): "כל הנברא בשמי ולכבודי בראתיו".

"וגם רשע ליום רעה" - גם הרשע, שאינו עובד את השם יתברך, ומבקש להשבית הכוונה בבריאתו - הלא נכון הוא ליום רעה, נמצא שגם בבריאתו ייגלה כבוד ה', כמו שנאמר (מלאכי ג יח): "ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע", ואמרו ז"ל (מכילתא שמות יד ד): "כשהקב"ה עושה דין ברשעים, מתעלה ומתקדש שמו, שנאמר (יחזקאל לח כג): "והתגדלתי והתקדשתי..."". ונאמר: (ישעיהו סה יג): "הנה, עבדיי יאכלו ואתם תרעבו".

<< · רבנו יונה על משלי · טז · ד · >>