רבינו אשר על הש"ס/פסקי הרא"ש/מכות/פרק ג

על ש"ס: רבינו אשר | ראשונים | אחרונים

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן א

אלו הן הלוקין וכו' הנוטל האם על הבנים רבי יהודה אומר לוקה ואינו משלח וחכמים אומרים משלח ואינו לוקה זה הכלל כל מצות לא תעשה שיש בהן קום עשה אין לוקין עליו: תני תנא קמיה דר' יוחנן כל מצות לא תעשה שיש בה קום עשה קיים עשה שבה פטור ביטל עשה שבה חייב אמר ליה רבי יוחנן מאי קאמרת אם קיים פטור לא קיים חייב אי בטל חייב לא בטל פטור תני קיימו ולא קיימו כלומר אע"פ שלא בטלו לעשה כיון שלא קיימו לוקה על לא תעשה ורש"י גורס תני בטלו ולא בטלו וכל הסוגיא מפורשת ומתישבת לפי גירסתו והיא עיקר:

סימן ב / ג

מתני' הקורח קרחה בראשו והמקיף פאת ראשו והמשחית פאת זקנו והשורט שריטה אחת על המת חייב שרט שריטה אחת על חמשה מתים או חמש שריטות על מת אחד חייב על כל אחת ואחת האי דלא תנא נמי בהדיה קרח חמש קרחות על מת אחד חייב על כל אחת ואחת משום דלא מיתני ליה קרח קרחה אחת על חמשה מתים משום דבשריטה מרבי ליה מלנפש ובקרחה ליכא ריבויא. וחייב על הראש שתים אחת מכאן ואחת מכאן ועל הזקן שתים מכאן ושתים מכאן ואחת מלמטה פי' ר"ח מקום חבור הלחי לצדעים הוי פיאה וכן מצד אחר ושני גבולי השפה אחת מימין השפה ואחת משמאלו ושבולת הזקן מתחת הרי חמש ורש"י פירש מקום חבור הסנטר לעצם ואחת מימין הסנטר ואחת בשמאל שבולת זקן באמצע הרי שלש וחיבור הצדעין מכאן ומכאן הרי חמש וי"מ שעצם הלחי המחובר לצדעין הוא רחב ויש לו שתי פיאות הרי ד' פיאות במקום חבורן ואחת בשבולת הזקן ובפ"י מ"ט דנגעים תנן איזהו הזקן מפרק של לחי עד פיקה של גרגרת וירא שמים יצא ידי כולם ולא יעביר תער על כל זקנו ולא כאותן המניחין חוט בכל שהוא על הפיאות כי לפעמים אינו מכוון כנגד הפיאות: רבי אליעזר אומר אם נטלן כולן כאחת אין חייב אלא אחת ואינו חייב עד שיטלנו בתער. אפיאות זקן קאי אבל אפיאות ראש לא בעינן תער וכן משמע בגמרא דקאמר ואיזהו סוף ראשו זה המשוה צדעיו לאחורי אזנו ופדחתו ולא פירש בו גילוח של השחתה כמו בזקן אלא בהשואה כל דהו משמע דחייב וכן מוכח בנזיר פ' ג' מינין דף מא. גבי גילוח מצורע דכתיב וגילח את כל שערו למה לי למכתב ראשו ומפרש דאתי עשה דגילוח מצורע ודחי לא תעשה דהקפת הראש זקנו מה ת"ל לומר לך דעשה דמצורע דחי לא תעשה דהשחתת פאת זקן ולגופיה לא איצטריך דכבר שמעינן מראשו דעשה דוחה לא תעשה אלא לאשמועינן דגילוח מצורע בתער מדאיצטריך קרא למימר דעשה דוחה לא תעשה דאי הוי במספרים יכול לקיים עשה דגילוח מצורע בלא דחיית הלאו כי השחתת הזקן דוקא בתער ומדלא שמעינן לה מראשו אלמא הקפת הראש אפולו במספרים אסור ואפילו אי מצורע מגלח במספרים איכא דחיית לאו והא דתניא בתוספתא גבי פאת הראש ואין חייב עד שיטלנו בתער במספרים כעין תער קאמר: רבי אלעזר אומר אפילו לקטו במלקט ורהיטני חייב. ת"ר לא יקרחו קרחה בראשם יכול אפילו קרח ד' וה' קרחות לא יהא חייב אלא אחת ת"ל קרחה לחייב על כל אחת ואחת בראשם מה ת"ל לפי שנאמר לא תתגודדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת יכול לא יהא חייב אלא על בין העינים בלבד מנין לרבות כל הראש ת"ל בראשם לרבות כל הראש אין לי אלא כהנים שריבה בהן הכתוב מצות יתירות ישראל מנין נאמר כאן קרחה ונאמר להלן קרחה מה להלן חייב על הראש כבין העינים וחייב על כל קרחה וקרחה אף כאן וכו' ומה כאן על מת אף להלן על מת: וכמה שיעור קרחה רב הונא אמר כדי שיראה מראשו רבי יוחנן משום רבי אלעזר ברבי שמעון אומר כגריס כתנאי כמה שיעור קרחה כגריס אחרים אומרים כדי שיראה מראשו אמר רב יהודה בר חביבא פליגי בה תלתא תנאי חד אמר כגריס וחד אמר כדי שיראה מראשו וחד אמר שתי שערות: תניא הנוטל מלא פי הזוג בשבת חייב וכמה מלא פי הזוג שתים וכן לקרחה שתים וכן הלכה ורב אלפס ז"ל לא הביא אלא דברי רב הונא ורבי יוחנן ונראה שפוסק הלכה כרבי יוחנן שהיה גדול מרב הונא ועוד שאמר דבריו משום תנא מיהו נראה כיון דפליגי ביה תנאי אזלינן לחומרא וגם סמכינן אסתם ברייתא שלא הוזכר בה מחלוקת: תניא הנוטל מלא פי הזוג בשבת חייב וכמה מלא פי הזוג שתים רבי אליעזר אומר אחת ומודים חכמים לר"א במלקט לבנות מתוך שחורות אפילו אחת חייב ודבר זה אפילו בחול אסור משום לא ילבש גבר שמלת אשה: המקיף פאת ראשו. ת"ר ראשו סוף ראשו. ואיזהו סוף ראשו זה המשוה צדעיו לאחורי אזנו ופדחתו: תני תנא קמיה דרב חסדא אחד המקיף ואחד הניקף לוקה ואוקמה רב חסדא רב אשי במסייע דה"ל כעושה מעשה ותניא בתוספתא פ"ג אחד המשחית ואחד הנשחת לוקה ומאן דמקיף לכוליה רישיה חייב דקיימא לן הקפת כל הראש שמה הקפה ומאן דמקיף ליה לקטן חייב דגרסינן בנזיר דף נז: איתמר המקיף את הקטן רב הונא אמר חייב רב אדא בר אהבה אמר פטור אמר ליה רב אדא בר אהבה לרב הונא בנך דידך מאן מקיף להו אמר ליה חובה א"ל חובה תקברינהו לבנה כולהו שני דרב אדא לא אתקיים זרע לרב הונא מחובה והלכה כרב הונא דקיימא לן קידושין דף לה: אשה שהקיפה או שהוקפה פטורה דכתיב לא תקיפו פאת ראשכם וגו' כל שישנו בהשחתת פיאות זקן ישנו בהקפת פיאות ראש והני נשי הואיל וליתנהו בהשחתת פיאות זקן ליתנהו בהקפת פיאות ראש ותניא נמי שם דף כט. כל מצות לא תעשה בין שהזמן גרמא בין שלא הזמן גרמא אחד אנשים ואחד נשים חייבין חוץ מבל תקיף ובל תשתית ובל תטמא למתים:

סימן ד

אמר רב מיקל אדם כל גופו בתער מיתיבי המעביר בית השחי ובית הערוה לוקה כי קאמר רב בשאר אברים אבל בית השחי ובית הערוה לא ושאר אברים מי שרי והתניא העברת שער אינה מדברי תורה אלא מדברי סופרים כי תניא ההיא בתער כי קאמר רב במספרים והא רב נמי בתער קאמר מאי תער כעין תער אלמא שאר אברים שרי במספרים בית השחי ובית הערוה אפילו במספרים אסור: ההוא דאתחייב נגדא קמיה דרבי אמי איגלי בית השחי דידיה חזייה ר' אמי דלא הוה מגלח אמר להו שבקיה דין מן חבריא הוא בעא מיניה רב מר' חייא מהו לחוך פירוש לחוך בידו כדי להשיר השיער א"ל אסור בבגדו מאי א"ל מותר איכא דאמרי הכי בעא מיניה בתפלה בבגדו מאי א"ל אסור ולית הלכתא כוותיה: המשחית פאת זקנו ת"ר פאת זקן סוף הזקן ואיזהו סוף הזקן שבולת הזקן:

סימן ה

השורט שריטה אחת ת"ר ושרט יכול שרט על ביתו שנפלה ועל ספינתו שטבעה בים ת"ל לנפש אינו חייב אלא על המת בלבד: אמר שמואל המשרט בכלי חייב מיתיבי שריטה וגדידה אחת היא אלא ששריטה ביד וגדידה בכלי הוא דאמר כר' יוסי דסבר שריטה וגדידה אחת היא. תני תנא קמיה דרב נחמן בין ביד בין בכלי על המת חייב לעבודת כוכבים ביד חייב בכלי פטור והא איפכא כתיב ויתגודדו כמשפטם בחרבות וברמחים אלא אימא בכלי חייב וביד פטור וכן הלכה דמסקנא היא: וחייב על הראש שתים מחוי רב ששת בין פירקי דרישא: וחייב על הזקן שתים מכאן ושתים מכאן מחוי רב ששת בין פירקי דדקנא: ואין חייב עד שיטלם בתער ת"ר ופאת זקנם לא יגלחו יכול גלחו במספרים יהא חייב ת"ל לא תשחית יכול לקטו במלקט ורהיטני יהא חייב ת"ל לא יגלחו הא כיצד גילוח שיש בו השחתה הוי אומר זה תער:

סימן ו

הכותב כתובת קעקע קיעקע ולא כתב כתב ולא קיעקע אין חייב עד שיכתוב ויקעקע בדיו ובכחול ובכל דבר שהוא רושם ר"ש אומר בשם ר' יהודה בר"ש אין חייב עד שיכתוב שם השם שנאמר וכתובת קעקע לא תתנו בבשרכם אני ה' א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי אימא עד דיכתוב אני ה' ממש א"ל לא כדתני בר קפרא אין חייב עד שיכתוב שם עבודת כוכבים שנאמר וכתובת קעקע לא תתנו בבשרכם אני ה' ולא אחר א"ר מלכיו א"ר אדא בר אהבה אסור לו לאדם ליתן אפר מקלה ע"ג מכתו מפני שנראה ככתובת קעקע רב ביבי בר אביי קפיד אפילו אריבדא דכוסילתא רב אשי אמר כל מקום שיש שם מכה מכתו מוכחת עליו והלכתא כרב אשי דבתראה הוא:

סימן ז

מתני' נזיר שהיה שותה יין כל היום כולו אינו חייב אלא אחת אמרו לו אל תשתה והוא שותה אל תשתה והוא שותה חייב על כל אחת ואחת היה מטמא למתים כל היום אינו חייב אלא אחת אמרו לו אל תטמא והוא מטמא אל תטמא והוא מטמא חייב על כל אחת ואחת. היה מגלח כל היום אינו חייב אלא אחת אמרו לו אל תגלח והוא מגלח אל תגלח והוא מגלח חייב על כל אחת ואחת היה לבוש כלאים כל היום אינו חייב אלא אחת אמרו לו אל תלבש והוא פושט ולובש אל תלבש והוא פושט ולובש חייב על כל אחת ואחת:

גמ' א"ר ביבי א"ר אסי לא פושט ולובש ממש אלא מכנים ומוציא בית יד אונקלי שלו:

הדרן עלך אלו הן הלוקין וסליקא לה מסכת מכות