ראש מילין/הטעמים/תלישא גדולה
"תלישא גדולה"[עריכה]
ההרגשה השוטפת ברעיון השירה בדבר גודל אין סוף ושיגוב אין קץ, המרוממת את הנפש ומעוררת את התוכן השירתי, אחרי שהיא מסמנת את הכרותיה בשטפת נצוצי אורותיה, המלמדת אותה לכון את הגוונים המסומנים ע"י הופעת ההגבלה של נתוקי האורות, שנשמות אין קץ הולכות ופורחות על ידם, היא מתנשאת אחר כך להרום האין גבולי בכללותו, שבכל עזו ותועפות שיאו הרי הוא נדבק ביסוד הרעיון הנשמתי המתעלה בהעילוי השירי, כללות ההויה האצילית, העליונה, שורש כל היש ומקור כל ההתהוות, מעין העז של כל החיים, של כל הכח המתעלה ומתנשא, שהרי בלא ההגיון של ההתלשות הכללית, ממקור המקוריות של נהר הפלגים של האורה של אור האורים העליונים, אשר נשגב שמו לבדו, אי אפשר לשום רצון לצייר שום שאיפה ושום המשכה נפשית, ומי הוא הנותן לנו את התעצומה השירית המתנשאת לרום עולמים, המשוטטת באויר טהור של צחצחות אין סוף, רק ההרגשה העליונה של התלישא הגדולה, של הנתקת האור הכללי המחולל כל ומקיף כל מסגולת שרשי אור אורותיו, ומקור השלמות העליונה של זיו חייו, שכל הניתוקים הקטנים מדודי השיעור ומוגבלי החוג הם הם תולדותיו, פארותיו, וענפיו. התלישא הגדולה מעוררת את הנעימה העליונה של השירה החיובית, של התאפשרות ההרגשה של הארת אור אין סוף במלא תענוגיו בחוגים סופיים ומוגבלים. מן השמאל הולכת היא התלישא הגדולה החובקת כל ומכללת את הכל, מן הכח השולל הממעט את היפעה כדי לגלותה בחוגים ריבוא רבבות אין קץ, והיא אל הימין פונה, להרבות עצמת חיים חיוביים ועדונים מסומנים, מבוטאים בהבטאה עליזה של הגיון שיח שירת קדשי קדשים. יוצא הקו ברעם גבורתו, ומגלה את הוד הכדוריות השלמה שפניה הולכים הלוך ונסוע הנגבה, כי אמרתי עולם חסד יבנה.