ראש מילין/הטעמים/יתיב
"יתיב"
[עריכה]השברון אשר הוא בא בתכונתו בהעולמים הדרגאיים, הוא מכין את הבנינים המרובבים, העומדים להיות מתכוננים במקום ששם ההגבלה וההקצבה, המשקל והשיעור מוצאים בו מנוחה, העולמים המקבלים את המפעלים, המוכנים להיות מושפעים מגלי הנגוהות ההומים, הפועלים בארחות שטפיהם. המצב של העמידה הוא מכוון למצב הפועל, העושה, המחדש, המצייר, המהוה, המאיר והמחולל. בלא שברון לא יבאו מרומי האידיאלים, וזרמי הגבורה העליונה במלא ריווי נועמה, למצב של קבלה, של הכשרה להיות כלי לספג אל תוכיותו את כל אוצרות המפעלים. עולמים של עמידה הנם שם במרום עזם, בתקפם, אבל אחרי השברון המכין את הבנין המחודש הנבנה מתוך ההירוס, המשתלם מתוך השברון, תבוא המנגינה של היתיב, עולם היושב, היושבי בשמים, והננו מאושרים להיות מקבלים ברכה המורקה עד בלי די.