ראש מילין/הטעמים/מרכא כפולה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

"מרכא כפולה"[עריכה]

אחרי ההגות המרוממה של האומץ המפריא, בא החן המשכלל את מפעלי העז, המגביל וממתק את גבורותיו, המרכך את קשיו במורך, בתכונה רכה, ברכיכות כפולה, בריכוך העז גם במקום שהוא הולך למשרים, במקום שכל תכונת התגלות העזוז היא רק לבנות, לקדש, להעלות, לפאר ולשכלל, כי הרוך בעצמו הוא הצביון המפואר, ותוכן האהבה העדינה מיפה הוא את המלוא של גבורת החיים ועצמתם, אמנם עוד יותר נכבד מזה הוא יסוד סגולת הרוך במקום שהולך זרם התפשטות החיים לצד השלילה, לעומת הסתירה, ההתכערות, הדלדול והעקירה של כל נטוע. אומץ החיים צריך הוא לכלל את הכל, את כל הימין ואת כל השמאל, אמנם תכונת הרוך צריכה להיות מעולפת בעומק האופי של כח הפועל החיובי וזורח מתיקון אור זה במעמקי ההרגשה ומנעמי עדינות הנשמה ההגיון הזמרתי אשר למרכא הכפולה, המכפלת את מדת רכותה במדה מספקת על הימין ועל השמאל, ועדני הרוך הכפול מתבלים יפה את הצד המרירי שיוכל עז החיים והפריתו בתגבורת עזוזו להוציא אל הפועל בהיותו מתנשא בשטף גבורת רעמיו, ואל זה אביט, אל עני ונכה רוח וחרד על דברי.