ראש מילין/הטעמים/מנח מנח רביעי

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

"מנח מנח רביעי"[עריכה]

המנוחה משעשעת אותנו, הציור הפנימי שהננו מבורכים עד בלי די, שיש אוצר מלא, במלא ההיים, במעמקי נשמתנו, רווי ברכת ד', שכל מה שרוח המנוחה חודר עמוק עמוק בקרבנו יותר, יותר אנו מרגישים את מלא סיפוקו, את עושר הדיות שלו, והננו חפצים לטוס טיסה של שלוה, ממרומי העליות אל הדכאות המענגת, אל השלוה הפנימית של השפלת הרוח, של ההצטמצמות הפנימית, בכל מלא הרצון, בכל מלא הרגשת העדן מתוך ההתכנסות הנעימה אל תוכיות חיינו פנימה. זאת היא הרגשת הרביעי בנעימת הוד שלות זמרתה, המחוברה למנוחה הכפולה של מונח מונח, המכשירה אותנו לקלוט את הוד העונג הנשגב של אור השלוה, של מעטה הענוה, המלאה פאר קודש ונעימת נצח, המצוירה בתמונת הנקודה של הרביעי, המאירה מתוך שיגוב החיים העדינים של האותיות, ומבוטאה יפה במנוחת נגונה השוקט.