ראש מילין/הטעמים/גרשים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

"גרשי"ם"[עריכה]

הגרוש המיוחד שהמהלך של האזלא מתקשר עמו, הוא גרוש מופנה לצד אחד, לצד הצללים מנגדי האורות, אבל הרוח הפנימי, חדות הקודש בהתגברה, רואה היא שגם את האור החלוש היא צריכה לגרש, כדי שיתקומם במקומו האור החזק, הרוח האמיץ, ההולך וסוער ומבער את כל הרוחות הקלילים, שהם נותנים מקום לתכונת חיים חלשה ומרופפת, על כן יש כאן שני גרושים שהנגינה של הגרשיים היא מבטאתם, גרוש המאפליה להכין מקום לאורה, וגרוש האורים הקטנים, הדלולים, המשמאילים בחולשתם, לתת מקום לאורה החזקה, לאור אל עליון, חסין גבור, אדיר הגבורות, שיואר ויופע בכל הוד העולמים, בכל נשמת חיים, בכל אצילות יפעה, בכל סדרי עולמים, בימי עולם ובשנים קדמוניות, בכל ראשית ובכל אחרית. והאזלא, התנועה המסותרת, המבוטאה בשפה המתורגמת, המתחילה מן המצר, מראה פה את גבורתה במרחבי יה, תגרש גוים ותטעיה ותשרש שרשיה ותמלא ארץ, כסו הרים צלה וענפיה ארזי אל.