קיצור שולחן ערוך רז
<< | קיצור שולחן ערוך · סימן רז | במהדורה המנוקדת | >>
דיני ניחום אבלים
ובו ז' סעיפים:
(א)
[עריכה]- מצוה גדולה לנחם אבלים. ומצינו בהקדוש-ברוך-הוא שנחם אבלים, דכתיב, ויהי אחרי מות אברהם, ויברך אלהים את-יצחק בנו. והוא גמילות-חסד עם החיים ועם המתים (ועיין לעיל סימן קצג סעיף יא). אין המנחמים רשאים לפתוח פיהם עד שיפתח האבל תחלה, כדמצינו באיוב, שנאמר, ואין-דבר אליו דבר. וכתיב, אחרי-כן פתח איוב את-פיהו, והדר, ויען אליפז התמני. כשרואים המנחמים שהאבל פוטר אותם, אינן רשאים לישב אצלו.
(ב)
[עריכה]- אבל או חולה, אינן צריכין לעמוד אפילו מפני נשיא. דרך-ארץ הוא שאם אחד רוצה לכבד את חברו ולקום מפניו, אומר לו חברו, שב. אבל לאבל או לחולה, לא יאמר כן, משום דמשמע, שב באבלות שלך, שב בחולי שלך.
(ג)
[עריכה]- לא יאמר אדם, לא נפרעתי כפי מעשי הרעים, וכיוצא בדברים אלו, שלא יפתח פה לשטן (עיין לעיל סוף סימן לג).
(ד)
[עריכה]- לא יאמר אדם לאבל, מה לך לעשות, אי-אפשר לשנות מה שעשה הקדוש ברוך-הוא, כי זהו כעין גדוף, דמשמע, הא אם היה אפשר לשנות, היה משנה. אלא צריך האדם לקבל עליו גזרת השם, יתברך שמו, באהבה (עיין לעיל סימן נט סעיף ב).
(ה)
[עריכה]- האבלים, יש להם להתאבל במקום שיצאה נשמתו של המת, כי באותו מקום, נפש המת מתאבלת ושם צריכין לתן לה תנחומין. ומצוה להתפלל שם בעשרה שחרית וערבית - ועין לעיל סימן ו', שאין אומרים בבית האבל, אלקינו ואלקי אבותינו ברכנו בברכה וכו', ואפלו אין שם אבל, כי יש בזה נחת רוח לנשמה. ואם יש שם אבל, מצטרף למנין. ויביאו לשם ספר-תורה מקדם, ויכינו לו מקום כראוי על זמן שיתפללו שם. אם יש בשני בתים מתים, באחד יש שם אבל ובאחד אין שם אבל, ואין בעיר ההיא כדי לחלק שיתפללו כאן וכאן בעשרה, יתפללו בבית שאין שם אבל. נוהגין לומר בבית הנפטר לאחר תפלת שחרית ומנחה, את המזמור למנצח וגו' שמעו זאת כל-העמים וגו' (תהלים מט). ומה טוב ללמוד שם משניות לתקון הנשמה (משנה אותיות נשמה).
(ו)
[עריכה]- אין אומרים הלל בבית הנפטר, אם יש שם אבל תוך שבעה - משום דהוי כמו לועג לרש, שאומרים בו, לא המתים יהללו יה. ואם יש שם חדר אחר, ילך האבל לחדר אחר, והצבור יאמרו הלל. ואם אין חדר אחר, אזי בראש-חדש, אין צריכין לומר אחר כך הלל בביתם. אבל בחנכה, צריכין לומר הלל בביתם. ואם מתלפללים בבית הנפטר ואין שם אבל, או בבית האבל שאינו בבית הנפטר, אומרים גם בראש-חדש הלל, אלא שהאבל לא יאמר - משום שנאמר בו, זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו. אם יום השביעי הוא בחנכה, אזי לאחר שהלכו המנחמים שפסקה האבלות, יאמר גם האבל הלל, מפני שהוא חיוב - עין בפתחי תשובה סימן שעו סעיף קטן ב. ויש אומרים, דבחנוכה אומרים הלל גם בבית האבל בצבור. בראש-חדש שחל בשבת, אומרים הלל בצבור גם בבית האבל, דאין אבלות בשבת.
(ז)
[עריכה]- ברכת אבלים שבברכת-המזון, לא נהיגי עכשו, כי סומכים על הפוסקים דסבירא להו דלא נתקנה אלא כשמברכין בעשרה.