קיצור שולחן ערוך מנוקד - קיט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

» סימן זה במהדורה הרגילה «

סֵדֶר לֵיל פֶּסַח

וּבוֹ: י"ב סְעִיפִים[עריכה]

א | ב | ג | ד | ה | ו |ז | ח |ט |י |יא |יב

סעיף א

  • אַף עַל פִּי שֶׁבְּכָל שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב יְכוֹלִין לְקַדֵּשׁ וְלֶאֱכֹל מִבְּעוֹד יוֹם, לְהוֹסִיף מֵחוֹל עַל הַקֹּדֶשׁ, בְּפֶסַח אֵינוֹ כֵּן, לְפִי שֶׁמִּצְוַת אֲכִילַת מַצָּה הִיא דַּוְקָא בַּלַּיְלָה, כְּמוֹ קָרְבַּן פֶּסַח, דִּכְתִיב בֵּיהּ "וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה" (שמות יב, ח). וְכֵן מִצְוַת אַרְבַּע כּוֹסוֹת הִיא דַּוְקָא בַּלַּיְלָה. וְכֵיוָן שֶׁגַּם הַכּוֹס שֶׁל קִדּוּשׁ הוּא אֶחָד מֵהָאַרְבַּע כּוֹסוֹת, לָכֵן אֵין מְקַדְּשִׁין עַד שֶׁהוּא וַדַּאי לַיְלָה.
  • יִלְבַּשׁ אֶת הַקִּיטְל וְיִתְיַשֵּׁב עַל מוֹשָׁבוֹ לַעֲשׂוֹת אֶת הַסֵּדֶר. וּמִצְוָה לְחַלֵּק לְתִינוֹקוֹת שְׁקֵדִים וֶאֱגוֹזִים וְכַדּוֹמֶה, כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ שִׁנּוּי וְיִשְׁאֲלוּ, וְעַל יְדֵי זֶה יִתְעוֹרְרוּ לִשְׁאוֹל גַּם כֵּן עַל מַצָּה וּמָרוֹר וַהֲסִבָּה.
וְהַתִּינוֹק שֶׁהִגִּיעַ לְחִנּוּךְ, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא יוֹדֵעַ מִקְּדֻשַּׁת יוֹם טוֹב וּמִבֵּין מַה שֶׁמְּסַפְּרִים בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, נוֹתְנִים לוֹ גַּם כֵּן כּוֹס שֶׁיִּשְׁתֶּה מִמֶּנּוּ.
נוֹהֲגִין לִמְזֹג כּוֹס אֶחָד יוֹתֵר מִן הַמְּסֻבִּין, וְקוֹרִין אוֹתוֹ כּוֹס שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא.

סעיף ב

  • מְשָׁרְתוֹ אוֹ אֶחָד מִבְּנֵי בֵיתוֹ יִמְזְגוּ אֶת הַכּוֹסוֹת. וְכֵן בְּכָל פַּעַם שֶׁמּוֹזְגִין, יִמְזְגוּ הֵם וְלֹא הוּא בְּעַצְמוֹ, כְּדֵי לְהַרְאוֹת דֶּרֶךְ חֵרוּת.
וְיַזְהִיר לִבְנֵי בֵיתוֹ שֶׁיִּשְׁתּוּ מִכָּל כּוֹס לְכָל הַפָּחוֹת אֶת הָרֹב בְּפַעַם אַחַת. וּמִכּוֹס רְבִיעִי יִשְׁתּוּ רְבִיעִית בְּפַעַם אַחַת. וִיכַוְּנוּ כֻלָּם לְמִצְוַת אַרְבַּע כּוֹסוֹת, וְסִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם, וַאֲכִילַת מַצָּה וּמָרוֹר, כִּי גַּם הַנָּשִׁים חַיָּבוֹת בְּמִצְוֹת אֵלּוּ; רַק בַּהֲסִבָּה אֵין נוֹהֲגוֹת.
יַעֲשֶׂה קִדּוּשׁ כַּכָּתוּב בַּהַגָּדָה, וְיִשְׁתֶּה בְּהַסָבַּת שְׂמֹאל. וְטוֹב אִם אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת כְּדַעַת הַפּוֹסְקִים לִשְׁתּוֹת כּוֹס שָׁלֵם בְּכָל אַרְבַּע הַכּוֹסוֹת.

סעיף ג

  • אַחַר כָּךְ יִרְחֹץ יָדָיו וְלֹא יְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן, וּמְנַגְּבָן. וְחוֹתֵךְ מִן הַכַּרְפַּס לְעַצְמוֹ וְכָל בְּנֵי בֵיתוֹ, לְכָל אֶחָד פָּחוֹת מִכְזַיִת, וְטוֹבְלִין בְּמֵי מֶלַח, וּמְבָרְכִין "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה", וּמְכַוְּנִין לִפְטֹר בִּבְרָכָה זוֹ גַּם אֶת הַמָּרוֹר, וְאוֹכֵל גַּם כֵּן בַּהֲסָבַת שְׂמֹאל.
  • אַחַר כָּךְ נוֹטֵל אֶת הַמַּצָּה הָאֶמְצָעִית וְחוֹלְקָהּ לִשְׁנֵי חֲלָקִים, וּמַנִּיחַ אֶת הַחֵלֶק הַגָּדוֹל אֵצֶל מוֹשָׁבוֹ לַאֲפִיקוֹמָן. וְנוֹהֲגִין לְכוֹרְכוֹ בְּמַפָּה, זֵכֶר לְמַה שֶׁכָּתוּב (שמות יב, לד): "מִשְׁאֲרֹתָם צְרֻרֹת בְּשִׂמְלֹתָם". וְיֵשׁ שֶׁמְּשִׂימִים אוֹתוֹ כָּךְ עַל שִׁכְמָם, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.
וּלְפִי שֶׁהָאֲפִיקוֹמָן הוּא בִּמְקוֹם הַפֶּסַח, לָכֵן הוּא חָשׁוּב, וְיִהְיֶה הַחֵלֶק הַגָּדוֹל. וְהַחֵלֶק הַקָּטָן מַחְזִירוֹ לְהַקְּעָרָה לִמְקוֹמוֹ.
וּמְגַלֶּה קְצָת אֶת הַמַּצּוֹת, וּמַגְבִּיהַ אֶת הַקְּעָרָה, וְאוֹמְרִים "הָא לַחְמָא עַנְיָא דִּי אֲכָלוּ" וְכוּ', עַד "לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּנֵי חוֹרִין". וְהָאוֹמְרִים "כְּהָא לַחְמָא עַנְיָא", לֹא יֹאמְרוּ תֵּבַת "דִּי".

סעיף ד

  • אַחַר כָּךְ מוֹזְגִין כּוֹס שֵׁנִי, וְהַתִּינוֹק שׁוֹאֵל "מַה נִשְׁתַּנָּה". וְאִם אֵין תִּינוֹק, יִשְׁאַל בֶּן אַחֵר, אוֹ בִתּוֹ, אוֹ חֲבֵרוֹ, אוֹ אִשְׁתּוֹ.
וְאַחַר כָּךְ אוֹמְרִים "עֲבָדִים הָיִינוּ" וְכוּ'. וְהַנָּכוֹן לְפָרֵשׁ לִבְנֵי בֵיתוֹ דִּבְרֵי הַהַגָּדָה בְּלָשׁוֹן שֶׁמְּבִינִים. וְאִם גַּם בְּעַצְמוֹ אֵינוֹ מֵבִין לָשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, יֹאמַר מִתּוֹךְ הַגָּדָה שֶׁהוּא עִם פֵּרוּשׁ אַשְׁכְּנַז (אוֹ שְׁאָר לָשׁוֹן), וּלְאַחַר כָּל פִּסְקָא יֹאמַר בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז. וּמִכָּל שֶׁכֵּן הַמַּאֲמָר "רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה אוֹמֵר" וְכוּ', שֶּׁצְּרִיכִין לְהָבִין אֶת הַטַּעַם שֶׁל פֶּסַח מַצָּה וּמָרוֹר.
  • כְּשֶׁמַּגִּיעַ לְ"וְהִיא שֶׁעָמְדָה" וְכוּ', יְכַסֶּה אֶת הַמַּצּוֹת (שֶׁלֹּא יִרְאֶה הַפַּת בָּשְׁתּוֹ, שֶׁמַּנִּיחִין אוֹתוֹ וְנוֹטְלִין אֶת הַכּוֹס), וְנוֹטְלִין אֶת הַכּוֹסוֹת בִּידֵיהֶם, וְאוֹמְרִים "וְהִיא שֶׁעָמְדָה" וְכוּ' עַד "מִיָּדָם", וְחוֹזֵר וּמְגַלֶּה אֶת הַמַּצּוֹת.
וּכְשֶׁמַּגִּיעַ לְ"מַצָּה זוֹ", נוֹטֵל אֵת מַחֲצִית הַמַּצָּה שֶׁבַּקְּעָרָה וּמַרְאָהּ לִבְנֵי בֵיתוֹ וְאוֹמֵר "מַצָּה זוֹ" וְכוּ'. וְכֵן בְּ"מָרוֹר זֶה", מַגְבִּיהַּ אֶת הַמָּרוֹר. אֲבָל כְּשֶׁאוֹמֵר "פֶּסַח שֶׁהָיוּ אֲבוֹתֵינוּ אוֹכְלִים" וְכוּ', לֹא יַגְבִּיהַּ אֶת הַזְּרוֹעַ שֶׁהוּא זֵכֶר לַפֶּסַח, שֶׁלֹּא יְהֵא נִרְאָה כְּאִלּוּ הִקְדִּישׁוֹ לְכָךְ.
  • וּכְשֶׁמַּגִּיעַ לְ"לְפִיכָךְ", מְכַסֶּה אֶת הַמַּצּוֹת, וְנוֹטֵל כָּל אֶחָד אֶת הַכּוֹס בְּיָדוֹ וּמַגְבִּיהוֹ עַד שֶׁחוֹתֵם "גָאַל יִשְׂרָאֵל", וּמְבָרְכִין עַל הַכּוֹס "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן", וְשׁוֹתִין בַּהֲסָבַת שְׂמֹאל.

סעיף ה

  • אַחַר כָּךְ רוֹחֲצִין יְדֵיהֶם וּמְבָרְכִין "עַל נְטִילַת יָדָיִם". וּמְבָרֵךְ "הַמּוֹצִיא" עַל הַמַצוֹת. וּלְפִי שֶׁבְּיוֹם טוֹב צָרִיךְ לִבְצֹעַ עַל שְׁתֵּי כִּכְּרוֹת שְׁלֵמוֹת, וּמִצְוַת אֲכִילַת מַצָּה הִיא מִן הַפְּרוּסָה, שֶׁהַמַּצָּה נִקְרֵאת "לֶחֶם עֹנִי" וְדַרְכּוֹ שֶׁל עָנִי בִּפְרוּסָה, עַל כֵּן בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מְבָרֵךְ "הַמּוֹצִיא", אוֹחֵז שְׁתֵּי הַמַּצּוֹת הַשְּׁלֵמוֹת בְּיָדָיו וְהַפְּרוּסָה בֵּינֵיהֶן, וּמְבָרֵךְ "הַמּוֹצִיא", וּמַנִּיחַ אֶת הַמַּצָּה הַתַּחְתּוֹנָה מִיָּדָיו, וְאוֹחֵז רַק בָּעֶלְיוֹנָה וְגַם בַּפְּרוּסָה, וּמְבָרֵךְ "עַל אֲכִילַת מַצָּה", וּבוֹצֵעַ מִן הָעֶלְיוֹנָה וְגַם מִן הַפְּרוּסָה, מִכָּל אֶחָד כַּזַּיִת, וְכֵן הוּא נוֹתֵן לְכָל אֶחָד מִבְּנֵי בֵּיתוֹ, וְאֹכֵל שְׁנֵיהֶם יַחַד בַּהֲסִבָּה שְׂמָאלִית.
וְאִם קָשֶׁה לוֹ לְאָכְלָם בְּפַעַם אַחַת, אֹכֵל תְּחִלָּה אֶת הַכְּזַיִת הַמּוֹצִיא, וְאַחַר כָּךְ הַכְּזַיִת מִן הַפְּרוּסָה, רַק שֶׁלֹּא יִשְׁהֶה בֵינֵיהֶם כְּלָל, וְיֹאכַל שְׁתֵּיהֶן בַּהֲסִבָּה.
וְנוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ, שֶׁבְּלֵילֵי פֶּסַח אֵין טוֹבְלִין אֶת הַמַּצָּה בַּמֶּלַח, לֹא שֶׁל הַמּוֹצִיא וְלֹא שֶׁל מַצָּה.

סעיף ו

  • מִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִלְעֹס מַצָּה, מֻתָּר לִשְׁרוֹתָהּ בְּמַיִם לְרַכְּכָהּ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תְהֵא נִמְחָה לְגַמְרֵי. וּמִי שֶׁהוּא זָקֵן אוֹ חוֹלֶה וְאֵינוֹ יָכוֹל לְאוֹכְלָה שְׁרוּיָה בְּמַיִם, יָכוֹל לִשְׁרוֹתָהּ בְּיֵין אוֹ בִּשְׁאָר מַשְׁקִים.
כְּשֶׁשּׁוֹרִין אֶת הַמַּצָּה לָצֵאת בָּהּ, צְרִיכִין לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִשְׁרוֹתָהּ מֵעֵת לְעֵת, כִּי אָז נֶחְשְׁבָה כִּמְבֻשָּׁל וְאֵין יוֹצְאִין בָּהּ. גַּם צְרִיכִין לִזָּהֵר בִּשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁלֹּא יַפְסִיד דִּין לֶחֶם, עַיֵּן לעיל סימן מ"ח ס"ז.

סעיף ז

  • אַחַר כָּךְ נוֹטֵל כְּזַיִת מָרוֹר, וְכֵן הוּא נוֹתֵן לְכָל אֶחָד מִבְּנֵי בֵיתוֹ, וְטוֹבְלוֹ בַּחֲרֹסֶת, וּמְנַעֵר אֶת הַחֲרֹסֶת מֵעָלָיו, שֶׁלֹּא יִתְבַּטֵּל טַעַם הַמָּרוֹר, וּמְבָרֵךְ "עַל אֲכִילַת מָרוֹר", וְאוֹכְלוֹ בְּלֹא הֲסֵבָה.
  • אַחַר כָּךְ נוֹטֵל מִן הַמַּצָּה הַתַּחְתּוֹנָה גַּם כֵּן כְּזַיִת, וְגַם כְּזַיִת מָרוֹר, וְנָכוֹן לְטָבְלוֹ גַּם כֵּן בַּחֲרֹסֶת וּלְנַעֲרוֹ מֵעָלָיו, וּמַנִּיחַ אֶת הַמָּרוֹר תּוֹךְ הַמַּצָּה וְאוֹמֵר: "כֵּן עָשָׂה הִלֵּל" וְכוּ', וְאוֹכֵל בַּהֲסִבָּה.
  • שִׁעוּר כְּזַיִת כָּתַבְנוּ בַּ"כְּלָלִים" שֶׁהוּא כְּמוֹ חֲצִי בֵּיצָה. אָמְנָם יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהוּא קְצָת פָּחוֹת מִכִּשְׁלִישׁ בֵּיצָה. וְכֵיוָן דְּמָרוֹר בַּזְּמַן הַזֶּה דְּרַבָּנָן, לָכֵן מִי שֶּׁקָּשֶׁה עָלָיו לֶּאֱכֹל מָרוֹר, יָכוֹל לִסְמֹךְ עַל דֵּעָה זֹאת, לֶאֱכֹל רַק פָּחוֹת קְצָת מִכְּמוֹ שְׁלִישׁ בֵּיצָה, וִיבָרֵךְ עָלָיו (עַיֵּן ש"ע תַּנְיָא).
וּמִי שֶׁהוּא חוֹלֶה, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לֶאֱכֹל מָרוֹר כְּלָל, יִלְעֹס עַל כָּל פָּנִים קְצָת מֵהַמִּינִים שֶׁיּוֹצְאִין בָּהֶם, אוֹ שְׁאָר עֵשֶׂב מַר, עַד שֶׁיַּרְגִּישׁ טָעַם מְרִירוּת בְּפִיו, לְזֵכֶר בְּעָלְמָא בְּלֹא בְרָכָה.

סעיף ח

  • אַחַר כָּךְ אוֹכְלִין הַסְּעֻדָּה. וְיֵשׁ לֶאֱכוֹל כָּל הַסְּעֻדָּה בַּהֲסִבָּה. וְנוֹהֲגִין לֶאֱכֹל בֵּיצִים.
וְהֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ, שֶׁלֹּא לְמַלֹּאת כְּרֵסוֹ, לְמַעַן יוּכַל לֶאֱכֹל אֶת הָאֲפִיקוֹמָן כְּמִצְוָתוֹ, וְלֹא לַאֲכִילָה גַּסָּה.
וְאֵין אוֹכְלִין בְּשַׂר צְלִי בִּשְׁנֵי הַלֵּילוֹת, אֲפִלּוּ שֶׁל עוֹף. וַאֲפִילוּ בִּשְּׁלוּהוּ וְאַחַר כָּךְ צְלָאוּהוּ בִּקְדֵרָה, אֵין אוֹכְלִין.
יֵשׁ נוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בַּלֵּילוֹת אֵלּוּ שׁוּם טִבּוּל, חוּץ מִשְׁתֵּי טִבּוּלִים שֶׁל מִצְוָה, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נִכָּר שֶׁאֵלּוּ הֵם לְשֵׁם מִצְוָה.
  • לְאַחַר גְּמַר הַסְּעֻדָּה, אוֹכְלִין אֲפִיקוֹמָן, זֵכֶר לְקָרְבַּן פֶּסַח שֶׁהָיָה נֶאֱכָל בְּסוֹף הַסְּעֻדָּה, שֶׁיְּהֵא גְּמַר כָּל הַשְּׂבִיעָה. וְיֵשׁ לֶאֱכֹל כִּשְׁנֵי זֵיתִים, אֶחָד זֵכֶר לַפֶּסַח, וְאֶחָד זֵכֶר לְמַצָּה שֶׁהָיְתָה נֶאֱכֶלֶת עִם הַפֶּסַח; וְעַל כָּל פָּנִים לֹא יִפְחֹת מִכְזַיִת. וְאוֹכְלוֹ בַּהֲסִבָּה.
וְאַחַר הָאֲפִיקוֹמָן אָסוּר לֶאֱכֹל שׁוּם דָּבָר.
  • אַחַר כָּךְ מוֹזְגִין כּוֹס שְׁלִישִׁי לְבִרְכַּת הַמָּזוֹן. וְצָרִיךְ לְדַקְדֵּק בּוֹ אִם הוּא נָקִי מִשִּׁיּוּרֵי כּוֹסוֹת, דְּהַיְנוּ אִם אֵין בּוֹ שִׁיּוּרֵי יַיִן שֶׁשָּׁרָה בוֹ מַצָּה בִּשְׁעַת הַסְּעֻדָּה. כִּי אִם אֵינוֹ נָקִי, צָרִיךְ שְׁטִיפָה וַהֲדָחָה (עַיֵּן לְעֵיל סִימָן מ"ה ס"ד).
וּמִצְוָה לְהַדֵּר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מְזֻמָּן. אֲבָל לֹא יֵלְכוּ מִבַּיִת לְבַיִת לְצֹרֶךְ מְזֻמָּן, כִּי כָל אֶחָד צָרִיךְ לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּמָקוֹם שֶׁאָכַל.
וְנוֹהֲגִין שֶׁבַּעַל הַבַּיִת מְבָרֵךְ בְּזִמּוּן, שֶׁנֶּאֱמַר "טוֹב עַיֵּן הוּא יְבֹרָךְ" (עַיֵּן לְעֵיל סימן מ"ה ס"ה), וְהוּא מִקְרֵי "טוֹב עַיִן", שֶׁאָמַר "כָּל דִּכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכוֹל" וכו'.
וְאַחַר כָּךְ מְבָרְכִין עַל הַכּוֹס וְשׁוֹתִין בַּהֲסִבָּה. וְאָסוּר לִשְׁתּוֹת בֵּין כּוֹס זֶה לְכוֹס רְבִיעִי.

סעיף ט

  • אַחַר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן מוֹזְגִין כּוֹס רְבִיעִי. וְנוֹהֲגִין לִפְתֹּחַ אֶת הַדֶּלֶת, לְזֵכֶר שֶׁהוּא לֵיל שִׁמֻּרִים וְאֵין מִתְיָרְאִין מִשּׁוּם דָּבָר. וּבִזְכוּת הָאֱמוּנָה יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁפֹּךְ חֲמָתוֹ עַל הַגּוֹיִם. וְלָכֵן אוֹמְרִים "שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ" וְכוּ'.
  • וּמַתְחִילִין "לֹא לָנוּ" וְאוֹמְרִים כַּסֵּדֶר. וּכְשֶׁמַּגִּיעַ לְ"הוֹדוּ", אִם הֵם שְׁלוֹשָׁה, אֲפִלּוּ עִם אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו שֶׁהִגִּיעוּ לְחִנּוּךְ, יֹאמַר "הוֹדוּ" וְהַשְּׁנַיִם יַעֲנוּ, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים בְּצִבּוּר.
  • מִן הַכּוֹס הָרְבִיעִי, צְרִיכִין לִשְׁתּוֹת רְבִיעִית שָׁלֵם, וּמְבָרְכִים אַחֲרָיו בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה. וְאַחַר כָּךְ גּוֹמְרִין כְּסֵדֶר הַהַגָּדָה.
וְאַחַר הָאַרְבַּע כּוֹסוֹת אָסוּר לִשְׁתּוֹת שׁוּם מַשְׁקֶה, רַק מָיִם.
  • אִם אֵין שֵׁנָה חוֹטַפְתּוֹ, יֹאמַר אַחַר הַהַגָּדָה "שִׁיר הַשִּׁירִים". וְנוֹהֲגִין שֶּׁאֵין קוֹרִין קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה, רַק פָּרָשַׁת "שְׁמַע" (עַיֵּן לְעֵיל סִימָן ע"א סעיף ד') וּבִרְכַּת "הַמַּפִּיל", לְהוֹרוֹת שֶׁהוּא לֵיל שִׁמּוּרִים מִן הַמַּזִּיקִין וְאֵין צָרִיךְ שְׁמִירָה.

סעיף י

  • מִי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹתֶה יַיִן כָּל הַשָּׁנָה מִפְּנֵי שֶׁמַּזִּיק לוֹ, אַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ לִדְחֹק אֶת עַצְמוֹ לִשְׁתּוֹת אַרְבַּע כּוֹסוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל עַל רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי אִלְעַי שֶׁהָיָה שׁוֹתֶה אַרְבַּע כּוֹסוֹת שֶׁל פֶּסַח, וְהָיָה צָרִיךְ לַחֲגוֹר צְדָעָיו עַד שָׁבֻעוֹת. וּמִכָּל מָקוֹם יָכוֹל לְמָזְגוֹ בְּמַיִם, אוֹ לִשְׁתּוֹת יֵין צִמּוּקִין (עַיֵּן לְעֵיל סִימָן נ"ג סְעִיף ו' וְסִימָן מ"ט סְעִיף ג'), אוֹ שֶׁיִּשְׁתֶּה מֶעד (מֵי דְבַשׁ) אִם הוּא חֲמַר מְדִינָה.

סעיף יא

  • אִם נֶאֱבַד הָאֲפִיקוֹמָן, אִם יֵשׁ לוֹ עוֹד מַצָּה מֵאֵלּוּ שֶׁנַּעֲשׂוּ לְשֵׁם מַצַּת מִצְוָה, יֹאכַל מִמֶּנָּה כַזַּיִת. וְאִם לָאו, יֹאכַל מִמַּצָּה אַחֶרֶת כְּזַיִת.

סעיף יב

  • מִי שֶׁשָּׁכַח לֶאֱכֹל אֶת הָאֲפִיקוֹמָן, אִם נִזְכָּר קֹדֶם בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר נָטַל מַיִם אַחֲרוֹנִים, אוֹ שֶׁאָמַר "הַב לָן וּנְבָרֵךְ", אוֹכְלוֹ וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ בִּרְכַּת "הַמּוֹצִיא". וְאַף עַל גָּב דְּאַסַּח דַּעְתֵּיהּ מִלֶּאֱכֹל, לֹא חֲשִׁיב הֶסַּח הַדַּעַת, כֵּיוָן שֶׁהוּא מְחֻיָּב לֶאֱכֹל, וְאַתַּכָּא דְּרַחֲמָנָא קָסַמְכֵינָן. וּמִכָּל מָקוֹם יֵשׁ לוֹ לִטֹּל יָדָיו, וְלֹא יְבָרֵךְ עַל נְטִילַת יָדָיִם.
וְאִם לֹא נִזְכָּר עַד לְאַחֵר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן קֹדֶם שֶׁבֵּרַךְ "בּוֹרֵא פְרִי הַגָּפֶן" עַל כּוֹס שְׁלִישִׁי, יִטֹּל יָדָיו, וְגַם כֵּן לֹא יְבָרֵךְ "עַל נְטִילַת יָדָיִם" (פמ"ג), וִיבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא, וְיֹאכַל כְּזַיִת, וְאַחַר כָּךְ יְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, וִיבָרֵךְ עַל כּוֹס שְׁלִישִׁי וְיִשְׁתֶּה.
אֲבָל אִם לֹא נִזְכָּר עַד לְאַחֵר שֶׁבֵּרַךְ "בּוֹרֵא פְרִי הַגָּפֶן" עַל כּוֹס שְׁלִישִׁי, יִשְׁתֶּה אֶת הַכּוֹס. וְאִם רָגִיל בְּפַעַם אַחֶרֶת לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּלֹא כּוֹס, יִטּוֹל יָדָיו וְיֹאכַל אֲפִיקוֹמָן, וִיבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּלֹא כּוֹס. אֲבָל אִם הוּא נִזְהָר לְבָרֵךְ תָּמִיד בִּרְכַּת הַמָּזוֹן עַל הַכּוֹס, וְעַתָּה לֹא יוּכַל לְבָרֵךְ עַל הַכּוֹס, מִשּׁוּם דְּהָוֵי מוֹסִיף עַל הַכּוֹסוֹת, לָכֵן לֹא יֹאכַל אֲפִיקוֹמָן, וְיִסְמוֹךְ עַל הַמַּצָּה שֶׁאָכַל תְּחִלָּה.