קיצור שולחן ערוך מנוקד - קיח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
«הסימן הקודםקִצּוּר שֻׁלְחָן עָרוּךְ • סימן קיח • הסימן הבא»

» סימן זה במהדורה הרגילה «

דִּינֵי הֲכָנַת הַסֵּדֶר

וּבוֹ: י"א סְעִיפִים

א | ב | ג | ד | ה | ו |ז | ח |ט |י |יא

סעיף א

  • יְהַדֵּר אַחַר יַיִן יָפֶה לְמִצְוַת אַרְבַּע כּוֹסוֹת. וְאִם יֵשׁ בְּנִמְצָא יַיִן אָדֹם יָפֶה כְמוֹ הַלָּבָן, וְגַם הוּא כָּשֵׁר כְּמוֹ הַלָּבָן, מִצְוָה בוֹ יוֹתֵר מִבַּלָּבָן, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כג, לא) "אֶל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם", מַשְׁמַע שֶׁחֲשִׁיבוּתוֹ שֶׁל יַיִן הוּא כְּשֶׁהוּא אָדֹם. וְעוֹד, לְפִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ זֵכֶר לַדָּם, שֶׁהָיָה פַרְעֹה שׁוֹחֵט יַלְדֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
וּבִמְדִינוֹת שֶׁהָאֻמּוֹת טִפְּשִׁים וּסְכָלִים לְהַעֲלִיל עֲלִילוֹת שְׁקָרִים, נִמְנְעוּ מִלִּקַּח יַיִן אָדֹם לְפֶסַח.

סעיף ב

  • לְצֹרֶךְ טִבּוּל הָרִאשׁוֹן שֶׁהוּא כַּרְפַּס, נוֹהֲגִין הַרְבֵּה לִקַּח פֶּעטְרֶעזֶעל (פֶּטְרוֹזִילְיָה). וְטוֹב יוֹתֵר לָקַחְתָּ צֶעללֶער (סֶלֶרִי), שֶׁיֵּשׁ לוֹ טַעַם טוֹב כְּשֶׁהוּא חַי. וְהַמֻּבְחָר הוּא לָקַחַת צְנוֹן.

סעיף ג

  • לְצֹרֶךְ מָרוֹר נוֹהֲגִין לִקַּח תַּמְכָא (כְרֵיין). וְכֵיוָן שֶׁהוּא חָרִיף מְאֹד, יְכוֹלִין לְפָרְרוֹ בְּרִיבְּאַייזְן (מִגְרֶדֶת), רַק שֶׁיִּזָּהֲרוּ שֶׁלֹּא יָפוּג לְגַמְרֵי. וְיֵשׁ לְפָרְרוֹ כְּשֶׁבָּאִין מִבֵּית הַכְּנֶסֶת (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן צ"ח ס"ג שֶּׁצְּרִיכִין לְפָרְרוֹ עַל יְדֵי שִׁנּוּי).
וּבְשַׁבָּת אֲסוּרִין לְפָרְרוֹ, אֶלָּא שֶּׁצְּרִיכִין לְפָרְרוֹ קֹדֶם הַלַּיְלָה, וִיכַסֵּהוּ עַד הַלַּיְלָה.
אֲבָל יוֹתֵר טוֹב לָקַחַת חַזֶּרֶת, שֶׁהִיא סַאלַאט (חַסָּה), וְנוֹחַ לְאוֹכְלָהּ. וְנִקְרֵאת מָרוֹר, לְפִי שֶׁכְּשֶׁשּׁוֹהֶה בַּקַּרְקַע נַעֲשֶׂה הַקֶּלַח מָר.
וְיוֹצְאִין גַּם בְּלַעֲנָה הַנִּקְרָא וֶוערְמוּטה. (עוּלְשִׁין וְחַרְחַבִינָא אֵינָם שְׁכֵחִים בִמְדִינוֹתֵינוּ).
כָּל הַמִּינִים שֶׁיּוֹצְאִין בָּהֶם, מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה לְכַזַּיִת. וְיוֹצְאִין בֵּין בְּעָלִּין בֵּין בִּקְלָחִין, אֲבָל לֹא בַּשָּׁרָשִׁים, דְּהַיְנוּ שָׁרָשִׁים הַקְּטַנִּים הַמִּתְפַּצְּלִים לְכָאן וּלְכָאן. אֲבָל הַשֹּׁרֶשׁ הַגָּדוֹל שֶׁבּוֹ גְּדֵלִים הֶעָלִים, אַף שֶׁהוּא טָמוּן בַּקַּרְקַע, הֲרֵי הוּא בִּכְלַל קֶלַח. וּמִכָּל מָקוֹם, טוֹב יוֹתֵר לִטֹּל הֶעָלִים וְהַקֶּלַח הַיּוֹצֵא חוּץ לַקַּרְקַע, כִּי יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמַּה שֶׁהוּא בַּקַּרְקַע נִקְרָא שֹׁרֶשׁ.
הֶעָלִים אֵין יוֹצְאִין בָּהֶם אֶלָּא אִם כֵּן הֵם לַחִים, אֲבָל הַקְּלָחִים יוֹצְאִין בָּהֶן בֵּין לַחִים בֵּין יְבֵשִׁים, אַךְ לֹא בִּמְבֻשָּׁלִין אוֹ כְּבוּשִׁין.

סעיף ד

  • הַחֲרֹסֶת צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה עָב, זֵכֶר לַטִּיט. וּבְשָׁעָה שֶׁהוּא צָרִיךְ לִטְבֹּל אֶת הַמָּרוֹר, יִשְׁפֹּךְ לְתוֹכוֹ יַיִן אוֹ חֹמֶץ, שֶׁיִּהְיֶה רַךְ, זֵכֶר לַדָּם, וְגַם שֶׁיְּהֵא רָאוּי לִטְבֹּל בּוֹ.
יֵשׁ לַעֲשׂוֹת אֶת הַחֲרֹסֶת מִפֵּרוֹת שֶׁנִּמְשְׁלָה בָּהֶם כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, כְּגוֹן תְּאֵנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ", וֶאֱגוֹזִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֶל גִּנַּת אֱגוֹז", וּתְמָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֶעֱלֶה בְתָמָר", וְרִמּוֹנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "כְּפֶלַח הָרִמּוֹן", וְתַפּוּחִים, זֵכֶר לְמַה שֶׁכָּתוּב: "תַּחַת הַתַּפּוּחַ עוֹרַרְתִּיךְ", שֶׁהָיוּ הַנָּשִׁים יוֹלְדוֹת שָׁם בְּנֵיהֶן בְּלֹא עֶצֶב, וּשְׁקֵדִים, עַל שֵׁם שֶּׁשָּׁקַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַקֵּץ לַעֲשׂוֹת.
וְצָרִיךְ לִתֵּן בְּתוֹכוֹ תַּבְלִין הַדּוֹמֶה לַתֶּבֶן, כְּגוֹן קִנָּמוֹן וְזַנְגְּבִיל שֶׁאֵינָן נִדָּכִין הָדֵק הֵיטֵב וְיֵשׁ בָּהֶן חוּטִים, כְּמוֹ תֶּבֶן; זֵכֶר לַתֶּבֶן שֶׁהָיוּ מְגַבְּלִין בְּתוֹךְ הַטִּיט.
בְּשַׁבָּת לֹא יִשְׁפֹּךְ אֶת הַיַּיִן אוֹ הַחֹמֶץ לְתוֹךְ הַחֲרוֹסֶת, כִּי צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת בְּשִׁנּוּי, וְיִתֵּן אֶת הַחֲרֹסֶת לְתוֹךְ הַיַּיִן וְהַחֹמֶץ.
  • וְאֶת מֵי הַמֶּלַח (אֲפִלּוּ כְּשֶׁלֹּא חָל יוֹם טוֹב בְּשַׁבָּת) יַעֲשֶׂה מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב. וְאִם עוֹשֵׂהוּ בְּיוֹם טוֹב, צָרִיךְ לַעֲשׂוֹתוֹ בְּשִׁנּוּי, שֶׁיִּתֵּן תְּחִלָּה אֶת הַמַּיִם וְאַחַר כָּךְ אֶת הַמֶּלַח.

סעיף ה

  • מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, תִּקְנוּ חֲכָמִים שֶׁיִּהְיוּ עַל הַשֻׁלְחָן בִּשְׁעַת אֲמִירַת הַהַגָּדָה שְׁנֵי מִינֵי תַּבְשִׁילִין, אֶחָד זֵכֶר לְקָרְבַּן פֶּסַח, וְאֶחָד זֵכֶר לְקָרְבַּן חֲגִיגָה, שֶׁהָיוּ מַקְרִיבִין בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם.
וְנָהֲגוּ שֶׁאֶחָד מִן הַתַּבְשִׁילִין יִהְיֶה בָּשָׂר, וְיִהְיֶה מִפֶּרֶק הַנִּקְרָא זְרוֹעַ, לְזֵכֶר שֶׁגְּאָלָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה, וְיִהְיֶה נִצְלָה עַל הַגֶּחָלִים, זֵכֶר לַפֶּסַח שֶׁהָיָה צְלִי אֵשׁ.
וְהַשֵּׁנִי יִהְיֶה בֵּיצָה, מִשּׁוּם דְּבֵיצָה בְּלָשׁוֹן אֲרַמִּי בֵּיעָא, כְּלוֹמַר דְּבָעֵי רַחֲמָנָא לְמִפְרַק יָתָנָא דְרָעָא מְרַמְמָא. וְעוֹשִׂין הַבֵּיצָה בֵין צְלוּיָה בֵין מְבֻשֶּׁלֶת.
וְצָרִיךְ לִצְלוֹתָן וּלְבַשְּׁלָן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב בְּעוֹד יוֹם. וְאִם שָׁכַח, אוֹ שֶׁהָיָה שַׁבָּת, יִצְלֶה וִיבַשֵּׁל אֹתָם בַּלַּיְלָה, אֲבָל צָרִיךְ לְאוֹכְלָן בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן. וְכֵן בְּלֵיל שֵׁנִי, יִצְלֵם וִיבַשְׁלֵם וְיֹאכְלֵם בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי, כִּי אֵין מְבַשְּׁלִין מִיּוֹם טוֹב לַחֲבֵרוֹ, וְלֹא מִיּוֹם טוֹב לְחֹל.
וּלְפִי שֶּׁאֵין אוֹכְלִין בְּשַׂר צְלִי בִּשְׁתֵּי לֵילוֹת אֵלּוּ, עַל כֵּן צָרִיךְ לֶאֱכֹל אֶת הַזְּרוֹעַ דַּוְקָא בַיּוֹם. וְאַף כְּשֶׁצּוֹלִין אוֹתָן בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב, אֵין לְזָרְקָן אַחַר כָּךְ, אֶלָּא יִתְּנֵם בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי תּוֹךְ הַמַּאֲכָל שֶׁמְּבַשְּׁלִין וְיֹאכְלֵם.

סעיף ו

  • יָכִין מוֹשָׁבוֹ מִבְּעוֹד יוֹם בְּמַצָּעוֹת נָאוֹת כְּפִי יְכָלְתּוֹ, וּבְאֹפֶן שֶׁיּוּכַל לְהַטּוֹת וּלְהָסֵב בִּשְׂמֹאלוֹ. וַאֲפִלּוּ הוּא אִטֵּר, יָסֵב בִּשְׂמֹאל שֶׁל כָּל אָדָם. גַּם אֶת הַקְּעָרָה יָכִין מִבְּעוֹד יוֹם, כְּדֵי שֶׁמִּיָּד בְּבֹאוֹ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת יוּכַל לַעֲשׂוֹת אֶת הַסֵּדֶר בְּלִי עִכּוּב.

סעיף ז

  • אַף עַל פִּי שֶׁבְּכָל הַשָּׁנָה טוֹב לְמַעֵט בְּכֵלִים נָאִים, זֵכֶר לַחֻרְבָּן, מִכָּל מָקוֹם בְּלֵיל הַפֶּסַח טוֹב לְהַרְבּוֹת בְּכֵלִים נָאִים כְּפִי כֹחוֹ. וַאֲפִלּוּ הַכֵּלִים שֶּׁאֵין צְרִיכִין לַסְּעֻדָּה, יְסַדְּרֵם יָפֶה עַל הַשֻׁלְחָן לְנוֹי, זֵכֶר לְחֵרוּת.
סֵדֶר הַקְּעָרָה

סעיף ח

  • סֵדֶר הַקְּעָרָה כָּךְ הוּא: מַנִּיחַ שָׁלֹשׁ מַצּוֹת עַל הַקְּעָרָה, וּפוֹרֵס עֲלֵיהֶם מַפָּה נָאָה, וְעָלֶיהָ מַנִּיחַ אֶת הַזְּרוֹעַ נֶגֶד הַיָּמִין שֶׁלּוֹ, וְאֶת הַבֵּיצָה מִשְּׂמֹאל. הַמָּרוֹר לִבְרָכָה בְּאֶמְצַע. חֲרֹסֶת תַּחַת הַזְּרוֹעַ. כַּרְפַּס תַּחַת הַבֵּיצָה. וּמָרוֹר לִכְרִיכָה בְּאֶמְצַע. כָּזֶה:

סעיף ט

  • הַכּוֹסוֹת יִהְיוּ שְׁלֵמוֹת בְּלִי שׁוּם פְּגִימָה, וּמוּדָחוֹת יָפֶה, וְיַחֲזִיקוּ לְכָל הַפָּחוֹת רְבִיעִית.

סעיף י

  • מִנְהָגֵנוּ לִלְבֹּשׁ אֶת הַקִּיטְל, וְיָכִינוֹ גַּם כֵּן מִבְּעוֹד יוֹם. וּמִי שֶׁהוּא אָבֵל רַחֲמָנָא לִיצְלָן אֵינוֹ לוֹבְשׁוֹ, אֲבָל בַּהֲסִבָּה חַיָּב. רַק אִם לֹא נָהַג אֲבֵלוּת כְּלָל קֹדֶם יוֹם טוֹב, כְּגוֹן שֶׁקָּבַר מֵתוֹ בְּיוֹם טוֹב, נוֹהֲגִין שֶׁאֵינוֹ מֵסֵב. וְהַלֵּל אוֹמֵר, כִּי הַהַלֵּל הוּא חִיּוּב.

סעיף יא

  • בֵּן אֵצֶל אָבִיו, חַיָּב בַּהֲסִבָּה. אֲבָל תַּלְמִיד אֵצֶל רַבּוֹ, אֵינוֹ צָרִיךְ.