עם טעמים:
פָּ֭נָה אֶל־תְּפִלַּ֣ת הָעַרְעָ֑ר וְלֹא־בָ֝זָ֗ה אֶת־תְּפִלָּתָֽם׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
פנה - הזכיר כי בנין ציון יהיה בעבור תפלת ישראל בגלות שהם דומים כערער בערבה.
והאומר כי ישראל נקראו ערער, בעבור ערו ערו איננו נכון, כי האומרים ערו ערו הם האדומים לבבליים כאשר אפרש במקומו.
"פנה", אמר העני המתפלל תפלה זאת, הגם שימי כצל נטוי ולא אראה את הגאולה, בכ"ז אבטח כי התפלה הזאת שאני מתפלל על הגאולה, הגם שהיא תפלת הערער היא נשמעת מה', (כמ"ש ה' שמעה תפלתי), ור"ל שכל התפלות שמתפללים בעת החורבן, "בין תפלת הערער ה' פונה אליו", ובין תפלת הרבים, "לא בזה את תפלתם", וה' שומע כל התפלות האלה ואוסף אותם ושומר אותם ליום נועד, וה' אומר.
ביאור המילות
"הערער". כמו והיה כערער בערבה, ומשתתף עם ערירי, עץ העומד בודד:
, וְלֹא בָזָה אֶת תְּפִלָּתָם.