עַד אָנָה אָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי אשים מחשבות בתוכי, לחפש דרך להמלט מהצרות, יָגוֹן ועד מתי יהיה צער בִּלְבָבִי יוֹמָם במשך היום, עַד אָנָה יָרוּם אֹיְבִי עָלָי?
עם טעמים:
עַד־אָ֨נָה אָשִׁ֪ית עֵצ֡וֹת בְּנַפְשִׁ֗י יָג֣וֹן בִּלְבָבִ֣י יוֹמָ֑ם עַד־אָ֓נָה ׀ יָר֖וּם אֹיְבִ֣י עָלָֽי׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
עצות בנפשי איך אמלט מהצרה שאני בה?
יגון בלבבי יומם אפילו היום שאדם מתעסק בצרכי העולם ושוכח יגונו אני לא כן; וכי כל כך הן צרותי רבות, כי לא יסור יגון מלבי יומם!
"עד אנה", נגד מ"ש עד אנה ה' תשכחני נצח, מבקש "עד אנה אשית עצות בנפשי", כי האיש הבלתי מושגח מה' ונעזב אל המקרה, הגם שעניניו מצליחים ע"פ הטבע, נפשו הרוחניית מרגשת כי סר צילה מעליה והיא דואגת ע"ז ומלאה יגון, ועז"א "עד אנה אשית עצות בנפשי יגון בלבבי", כי לבבו מלא יגון הגם שהוא "יומם", ר"ל ששעתו מצלחת לו שזה מכונה ביום, בכל זאת לבבו מלא יגון ונפשו תשית עצות לה כי מרגשת שהיא נעזבת מה', ונגד מ"ש עד אנה תסתיר את פניך ממני אמר "עד אנה ירום אויבי עלי", כי אז יקבל עונש ע"י אויבים ומעיקים:
