קטגוריה:שמות כט יג

[יד] הוא הקרום שעל הכרס וכו'. הרמב"ן הקשה על זה, כי בודאי "החלב המכסה את הקרב" הוא הקרום, אבל כאשר יאמר "כל החלב" ירמוז לשני חלבים, חלב הקרום הזה וחלב הגס וכו'. ואני תמה עליו למה הניח דברי התלמוד והתנאים, אשר אין אחד מפרש "כל החלב" לרבות חלב הגס, ובהדיא בפרק אלו טריפות (חולין סוף מט.) "את כל החלב המכסה את הקרב" להביא חלב שעל גבי הדקין, דברי רבי ישמעאל, רבי עקיבא אומר להביא חלב שעל גבי הקיבה. ופירש רש"י (שם) דחלב שעל הדקין אסור עד אמה, מפני שהחלב שעל הקרב שקורין 'טיל"א' מחובר בו, והכתוב מרביהו מכללו מ"ואת כל החלב". הרי כי ריבוי ד"כל החלב המכסה את הקרב" (כאן) מרבה לך חלב שעל הדקין. ואין לומר כי התם מרבינן מן "את כל החלב אשר על הקרב", דלא נוכל לרבות שם מידי, דהא "החלב המכסה את הקרב" כבר כתיב, דבכל הספרים גרסינן "את כל החלב המכסה את הקרב", והוא קרא דהכא:

והא דכתיב בפרשת ויקרא (ר' ג, ג,) "את כל החלב אשר על הקרב ואת (כל) החלב המכסה את הקרב", בודאי מרבינן מן "כל החלב אשר על הקרב" אפילו חלב הדקין מריבוי ד"כל", ומכל שכן החלב המכסה הקרב, אלא דבא "ואת החלב המכסה את הקרב" למעט חלב [שעל גבי] הדפנות, כמו שמפורש בתורת כהנים (שם), וכן פירשו התוספות בפרק אלו טריפות (חולין ריש מט ע"ב). ובהך פרשה לקמן דכתיב (פסוק כב) "את החלב המכסה את הקרב", ולא כתיב שם ריבוי ד"כל", הוצרך לרבות חלב הדקין בלשון "ואת החלב", כמו שפירש רש"י בסמוך. ולקמן בפרשת ויקרא (ויקרא ג', ג') פירש רש"י "ואת כל החלב אשר על הקרב" 'להביא חלב הקיבה', והוי ליה לפרש גם כן בפרשה הזאת "ואת כל החלב המכסה את הקרב" 'להביא חלב שעל הקיבה או חלב שעל הדקין', אלא דאין זה משמעות הכתוב, שלא נקרא חלב שעל הקיבה או חלב הדקין "המכסה את הקרב", אבל בפרשת ויקרא דכתיב "כל החלב אשר על הקרב" בא לרבוי טפי, דנקרא "חלב שעל הקרב". אבל בגמרא בפרק אלו טריפות (חולין דף מט.) לא חשו להא. והטעם כמו שפירש רש"י (חולין ריש מט ע"ב) דאותו חלב הדקין מחובר בקרום שקורין 'טיל"א', ומרביהו בכללו עם "חלב המכסה את הקרב", ואין זה פשוטו, ולכך לא הביאו רש"י. ובתורת האשם דכתיב (ויקרא ז', ג') "החלב המכסה את הקרב", ולא כתיב "כל", דהתם שאני, כיון דכתיב ברישא דקרא "ואת כל חלבו", לא הוצרך לפרש "כל":

והקשה הרא"ם (פסוק כב) על מה שפירש רש"י לקמן (שם) "ואת החלב" לרבות החלב שעל הדקין או חלב הקיבה, דלמה לא נרבה החלב שעל הקרב, דהא בכמה מקומות כתיב "החלב המכסה את הקרב ואת החלב אשר על הקרב", וכאן כתיב (פסוק כב) חדא "את החלב המכסה את הקרב", אם כן צריך קרא לחלב שעל הקרב, ובודאי אין זה קשיא, דאם כן לכתוב "החלב" בלחוד, דאין לומר דהיה משמע דוקא המכסה ולא החלב שעל הקרב, דזה אינו, דאין סברא לרבות האחד יותר מן האחר, ועל כרחך "החלב" דכתיב רוצה לומר חלב הדקין, והשתא אי לא כתיב "חלב המכסה" הוי מוקמינן "את החלב" לחלב המכסה, השתא דכתיב כבר "חלב המכסה", אם כן "החלב" אתא לחלב הדקין:

ואין להקשות דלמה (לא) הזכיר כאן רק "חלב המכסה", ולא הזכיר כאן חלב שעל הקרב, דודאי בריבוי ד"כל החלב" מרבינן אף חלב הדקין, ומכל שכן חלב שעל הקרב, ואין צריך לפרש. ורש"י לא בא לפרש ריבוי ד"כל", רק לפרש לשון "מכסה":

[טו] אף מן הכבד יטול עמה. בתורת כהנים (ויקרא ג', ד'), דאין לפרש שיטול הכבד כולה, דהא בפרשת שמיני כתיב (ויקרא ט', י') "ואת היותרת מן הכבד", אם כן לא היה נוטל הכבד כולה, אלא פירושו שיטול קצת מן הכבד, ונתקיימו שני המקראות "ואת היותרת מן הכבד" וגם "היותרת על הכבד":