מ"ג שמות כט יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות שמות


<< · מ"ג שמות כט · יד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואת בשר הפר ואת ערו ואת פרשו תשרף באש מחוץ למחנה חטאת הוא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאֶת בְּשַׂר הַפָּר וְאֶת עֹרוֹ וְאֶת פִּרְשׁוֹ תִּשְׂרֹף בָּאֵשׁ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה חַטָּאת הוּא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאֶת־בְּשַׂ֤ר הַפָּר֙ וְאֶת־עֹר֣וֹ וְאֶת־פִּרְשׁ֔וֹ תִּשְׂרֹ֣ף בָּאֵ֔שׁ מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶ֑ה חַטָּ֖את הֽוּא׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְיָת בְּשַׂר תּוֹרָא וְיָת מַשְׁכֵּיהּ וְיָת אוּכְלֵיהּ תּוֹקֵיד בְּנוּרָא מִבַּרָא לְמַשְׁרִיתָא חַטָּאתָא הוּא׃
ירושלמי (יונתן):
וְיַת בִּשְרָא דְתוֹרָא וְיַת מוֹשְׁכֵיהּ וְיַת רֵיעֵיהּ תּוֹקַד בְּנוּרָא מִבָּרָא לְמַשְׁרִיתָא חַטָּאתָא הוּא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"תשרף באש" - לא מצינו חטאת חיצונה נשרפת אלא זו

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"תשרף באש" - לא מצינו חטאת חיצונה נשרפת אלא זו לשון רש"י והוראת שעה היתה כדברי רבותינו והטעם בזה שהכל גלוי לפניו והיה פר חטאת זה לכפר על מעשה העגל וקרבנו של כהן משיח הוא (ויקרא ד ג) ושם (שם ד ו) יצוה להביא את דמו אל מבית לפרכת ולא רצה עתה להכניסו שם לפנים כי שם (ד ו) אמר בטעם את פני פרכת הקדש וכאן עדיין לא נתקדש ולא שרתה עליו שכינה שיקרא פרכת הקדש והנה החיצון כפנימי והסמיכה בבניו מפני שהתאנף על אהרן להשמידו (דברים ט כ) והוא כלוי בנים (ויק"ר ז א) הוצרכו גם הם להתכפר בו וטעם השריפה כטעם שריפת פרה אדומה וסודה ידוע מן השעיר המשתלח

<< · מ"ג שמות · כט · יד · >>