קטגוריה:שמואל ב יט כו

<< | ספר שמואל ב • פרק י"ט • פסוק כ"ו | >>

ויהי כי בא ירושלם לקראת המלך ויאמר לו המלך למה לא הלכת עמי מפיבשת.

וַיְהִי כִּי בָא יְרוּשָׁלַ͏ִם לִקְרַאת הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ לָמָּה לֹא הָלַכְתָּ עִמִּי מְפִיבֹשֶׁת.

וַיְהִ֛י כִּי־בָ֥א יְרוּשָׁלַ֖͏ִם לִקְרַ֣את הַמֶּ֑לֶךְ וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ הַמֶּ֔לֶךְ לָ֛מָּה לֹא־הָלַ֥כְתָּ עִמִּ֖י מְפִיבֹֽשֶׁת׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וַיְהִ֛י וַ - ו' החיבור
יְהִ֛י - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/1961
מורפ': HC/Vqw3ms כִּי כִּי - ו' החיבור

צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC־בָ֥א בָ֥א - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 935
מורפ': HVqp3ms יְרוּשָׁלִַ֖ם יְרוּשָׁלִַ֖ם - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3389
מורפ': HNp לִקְרַ֣את לִ - מילת יחס
קְרַ֣את - פועל, קל, מקור נסמך

צורת יסוד: l/7125
מורפ': HR/Vqc הַמֶּ֑לֶךְ הַ - מילית, ה' הידיעה
מֶּ֑לֶךְ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/4428
מורפ': HTd/Ncmsa וַיֹּ֤אמֶר וַ - ו' החיבור
יֹּ֤אמֶר - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw3ms לוֹ֙ ל - מילת יחס
וֹ֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp3ms הַמֶּ֔לֶךְ הַ - מילית, ה' הידיעה
מֶּ֔לֶךְ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/4428
מורפ': HTd/Ncmsa לָ֛מָּה לָ֛ - מילת יחס
מָּה - מילית, ה' השאלה

צורת יסוד: l/4100
מורפ': HR/Ti לֹא לֹא - מילית, שלילה

צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn־הָלַ֥כְתָּ הָלַ֥כְתָּ - פועל, קל, עבר, גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 1980
מורפ': HVqp2ms עִמִּ֖י עִמִּ֖ - מילת יחס
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 5973 a
מורפ': HR/Sp1cs מְפִיבֹֽשֶׁת מְפִיבֹֽשֶׁת - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 4648
מורפ': HNp׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וַיְהִ֛י תביר (משנה, דרגא 3)

כִּי־בָ֥א מרכא (משרת, דרגא 5) יְרוּשָׁלִַ֖ם טפחא (מלך, דרגא 2)

לִקְרַ֣את מונח (משרת, דרגא 5) הַמֶּ֑לֶךְ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וַיֹּ֤אמֶר מהפך (משרת, דרגא 5) לוֹ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

הַמֶּ֔לֶךְ זקף קטן (מלך, דרגא 2)

לָ֛מָּה תביר (משנה, דרגא 3)

לֹא־הָלַ֥כְתָּ מרכא (משרת, דרגא 5) עִמִּ֖י טפחא (מלך, דרגא 2)

מְפִיבֹֽשֶׁת סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וַיְהִי כִּי בָא כאשר בא דוד ל- יְרוּשָׁלַ͏ִם לִקְרַאת בא מפיבושת לקראת הַמֶּלֶךְ, וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ: "לָמָּה לֹא הָלַכְתָּ עִמִּי למה נשארת בירושלים מתוך שאיפה להתחבר עם אבשלום (כפי שדוד הבין מציבא, לעיל טז, ג) מְפִיבֹשֶׁת?".

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות