המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"וה'" - כהתימה לדבר דבריה רצתה להפטר ממנו ואמרה לו וה' אלהיך יהיה עמך כדרך הנפטרים
"כי כמלאך" - רצה לומר הן ידעתי שבל יתחלף מעשיך למאמריך ולא יחזירך הכעס והשנאה מדבריך הטובים והישרים אשר דברת עד כה כי כמלאך האלהים שאין בו התחלפות מצד עצמו כן אדוני כי נפשו משכלת להבין מהו הטוב ומהו הרע וישכיל אם כן אשר ההתחלפות רעה היא ויחדל ממנה
"ותאמר" - אז אמרה שפחתך יהיה דבר המלך למנוחה לבנו כמו שהציל את בני לפי מחשבתו שבאמת נעשתה הדבר כמו כן ינוח לבנו על כי היותה בדומה לו
"ותאמר שפחתך". מזה ערבתי לבי לאמר לך: "יהיה דבר אדוני המלך למנוחה". מזה ינוח המלך ובנו הנדח מעצבו ומרגזו: "כי כמלאך אלהים כן אדוני המלך לשמוע הטוב והרע". ר"ל אחר שהחלטת משפט זה בדבר שאין אתה נוגע בו, הנה המשפט אמת משני צדדים, א] מדרך שאתה כמלאך אלהים מכוין אל מרכז האמת, ולא תטעה מצד שכלך הזך ואהבת האמת וידיעתך הברורה בין טוב ורע. ב] מצד העזר האלהי, "שה' אלהיך עמך", להחליט משפט צודק, וא"כ המשפט הזה נחרץ
