מצודות על שמואל ב יד יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על שמואל בפרק י"ד • פסוק י"ז | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כה • כו • ל • לב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמואל ב י"ד, י"ז:

וַתֹּ֙אמֶר֙ שִׁפְחָ֣תְךָ֔ יִֽהְיֶה־נָּ֛א דְּבַר־אֲדֹנִ֥י הַמֶּ֖לֶךְ לִמְנֻחָ֑ה כִּ֣י ׀ כְּמַלְאַ֣ךְ הָאֱלֹהִ֗ים כֵּ֣ן אֲדֹנִ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ לִשְׁמֹ֙עַ֙ הַטּ֣וֹב וְהָרָ֔ע וַיהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ יְהִ֥י עִמָּֽךְ׃


 

מצודת דוד

"וה'" - כהתימה לדבר דבריה רצתה להפטר ממנו ואמרה לו וה' אלהיך יהיה עמך כדרך הנפטרים

"כי כמלאך" - רצה לומר הן ידעתי שבל יתחלף מעשיך למאמריך ולא יחזירך הכעס והשנאה מדבריך הטובים והישרים אשר דברת עד כה כי כמלאך האלהים שאין בו התחלפות מצד עצמו כן אדוני כי נפשו משכלת להבין מהו הטוב ומהו הרע וישכיל אם כן אשר ההתחלפות רעה היא ויחדל ממנה

"ותאמר" - אז אמרה שפחתך יהיה דבר המלך למנוחה לבנו כמו שהציל את בני לפי מחשבתו שבאמת נעשתה הדבר כמו כן ינוח לבנו על כי היותה בדומה לו