לדלג לתוכן

מצודות על שמואל ב יד ב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על שמואל בפרק י"ד • פסוק ב' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כה • כו • ל • לב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמואל ב י"ד, ב':

וַיִּשְׁלַ֤ח יוֹאָב֙ תְּק֔וֹעָה וַיִּקַּ֥ח מִשָּׁ֖ם אִשָּׁ֣ה חֲכָמָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֵ֠לֶ֠יהָ הִֽתְאַבְּלִי־נָ֞א וְלִבְשִׁי־נָ֣א בִגְדֵי־אֵ֗בֶל וְאַל־תָּס֙וּכִי֙ שֶׁ֔מֶן וְהָיִ֕ית כְּאִשָּׁ֗ה זֶ֚ה יָמִ֣ים רַבִּ֔ים מִתְאַבֶּ֖לֶת עַל־מֵֽת׃


 

מצודת ציון

"תסוכי" - תמשחי 

מצודת דוד

"התאבלי נא" - עשי עצמך כאבלה

"והיית כאשה וגו'" - רצה לומר הוי מרבה בקינות ויללות ועשי עצמך כאשה אשר זה ימים רבים מתאבלת שלמדה לשונה לומר קינות וכונתו היתה למען יכמרו רחמי המלך עליה לצדקה במשפטה

"תקועה" - אמרו רבותינו ז"ל (מנחות פה ב) לפי שהיו רגילים שם בשמן זית לזה החכמה מצויה ביניהם

"וישלח יואב" - בעבור כי ראה שלב המלך טוב על אבשלום לזה חשב מחשבות לעורר לבו להשיבו אליו