קטגוריה:שמואל ב יג ט

<< | ספר שמואל ב • פרק י"ג • פסוק ט' | >>

ותקח את המשרת ותצק לפניו וימאן לאכול ויאמר אמנון הוציאו כל איש מעלי ויצאו כל איש מעליו.

וַתִּקַּח אֶת הַמַּשְׂרֵת וַתִּצֹק לְפָנָיו וַיְמָאֵן לֶאֱכוֹל וַיֹּאמֶר אַמְנוֹן הוֹצִיאוּ כׇל אִישׁ מֵעָלַי וַיֵּצְאוּ כׇל אִישׁ מֵעָלָיו.

המהדורה המוטעמת:

וַתִּקַּ֤ח אֶת־הַמַּשְׂרֵת֙ וַתִּצֹ֣ק לְפָנָ֔יו וַיְמָאֵ֖ן לֶאֱכ֑וֹל וַיֹּ֣אמֶר אַמְנ֗וֹן הוֹצִ֤יאוּ כׇל־אִישׁ֙ מֵעָלַ֔י וַיֵּצְא֥וּ כׇל־אִ֖ישׁ מֵעָלָֽיו׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וַתִּקַּ֤ח וַ - ו' החיבור
תִּקַּ֤ח - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, נקבה, יחיד

צורת יסוד: c/3947
מורפ': HC/Vqw3fs אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)

צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־הַמַּשְׂרֵת֙ הַ - מילית, ה' הידיעה
מַּשְׂרֵת֙ - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/4958
מורפ': HTd/Ncfsa וַתִּצֹ֣ק וַ - ו' החיבור
תִּצֹ֣ק - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, נקבה, יחיד

צורת יסוד: c/3332
מורפ': HC/Vqw3fs לְפָנָ֔יו לְ - מילת יחס
פָנָ֔י - שם עצם, זכר ונקבה, רבים, נסמך
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: l/6440
מורפ': HR/Ncbpc/Sp3ms וַיְמָאֵ֖ן וַ - ו' החיבור
יְמָאֵ֖ן - פועל, פיעל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/3985
מורפ': HC/Vpw3ms לֶאֱכ֑וֹל לֶ - מילת יחס
אֱכ֑וֹל - פועל, קל, מקור נסמך

צורת יסוד: l/398
מורפ': HR/Vqc וַיֹּ֣אמֶר וַ - ו' החיבור
יֹּ֣אמֶר - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw3ms אַמְנ֗וֹן אַמְנ֗וֹן - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 550
מורפ': HNp הוֹצִ֤יאוּ הוֹצִ֤יאוּ - פועל, הפעיל, ציווי, גוף שני, זכר, רבים

צורת יסוד: 3318
מורפ': HVhv2mp כָל כָל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 3605
מורפ': HNcmsc־אִישׁ֙ אִישׁ֙ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 376
מורפ': HNcmsa מֵֽעָלַ֔י מֵֽ - מילת יחס
עָלַ֔ - מילת יחס
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: m/5921 a
מורפ': HR/R/Sp1cs וַיֵּצְא֥וּ וַ - ו' החיבור
יֵּצְא֥וּ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: c/3318
מורפ': HC/Vqw3mp כָל כָל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 3605
מורפ': HNcmsc־אִ֖ישׁ אִ֖ישׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 376
מורפ': HNcmsa מֵעָלָֽיו מֵ - מילת יחס
עָלָֽי - מילת יחס
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: m/5921 a
מורפ': HR/R/Sp3ms׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):

וַתִּקַּ֤ח מהפך (משרת, דרגא 5) אֶת־הַמַּשְׂרֵת֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

וַתִּצֹ֣ק מונח (משרת, דרגא 5) לְפָנָ֔יו זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וַיְמָאֵ֖ן טפחא (מלך, דרגא 2)

לֶאֱכ֑וֹל אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וַיֹּ֣אמֶר מונח (משרת, דרגא 5) אַמְנ֗וֹן רביעי (משנה, דרגא 3)

הוֹצִ֤יאוּ מהפך (משרת, דרגא 5) כָל־אִישׁ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

מֵֽעָלַ֔י זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וַיֵּצְא֥וּ מרכא (משרת, דרגא 5) כָל־אִ֖ישׁ טפחא (מלך, דרגא 2)

מֵעָלָֽיו סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וַתִּקַּח אֶת הַמַּשְׂרֵת מחבת וַתִּצֹק לְפָנָיו שמה בצלחת שהמשרת יתן אותה לאמנון וַיְמָאֵן לֶאֱכוֹל, וַיֹּאמֶר אַמְנוֹן: "הוֹצִיאוּ כָל אִישׁ מֵעָלַי!", וַיֵּצְאוּ כָל אִישׁ מֵעָלָיו.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות