קטגוריה:שמואל ב ז כג
ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ אשר הלכו אלהים לפדות לו לעם ולשום לו שם ולעשות לכם הגדולה ונראות לארצך מפני עמך אשר פדית לך ממצרים גוים ואלהיו.
וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ אֲשֶׁר הָלְכוּ אֱלֹהִים לִפְדּוֹת לוֹ לְעָם וְלָשׂוּם לוֹ שֵׁם וְלַעֲשׂוֹת לָכֶם הַגְּדוּלָּה וְנֹרָאוֹת לְאַרְצֶךָ מִפְּנֵי עַמְּךָ אֲשֶׁר פָּדִיתָ לְּךָ מִמִּצְרַיִם גּוֹיִם וֵאלֹהָיו.
וּמִ֤י כְעַמְּךָ֙ כְּיִשְׂרָאֵ֔ל גּ֥וֹי אֶחָ֖ד בָּאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֣ר הָלְכֽוּ־אֱ֠לֹהִ֠ים לִפְדּֽוֹת־ל֨וֹ לְעָ֜ם וְלָשׂ֧וּם ל֣וֹ שֵׁ֗ם וְלַעֲשׂ֨וֹת לָכֶ֜ם הַגְּדוּלָּ֤ה וְנֹֽרָאוֹת֙ לְאַרְצֶ֔ךָ מִפְּנֵ֣י עַמְּךָ֗ אֲשֶׁ֨ר פָּדִ֤יתָ לְּךָ֙ מִמִּצְרַ֔יִם גּוֹיִ֖ם וֵאלֹהָֽיו׃
וּמִ֤י וּ - ו' החיבור
מִ֤י - מילית, ה' השאלה
צורת יסוד: c/4310
מורפ': HC/Ti כְעַמְּךָ֙ כְ - מילת יחס
עַמְּ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
ךָ֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: k/5971 a
מורפ': HR/Ncmsc/Sp2ms כְּיִשְׂרָאֵ֔ל כְּ - מילת יחס
יִשְׂרָאֵ֔ל - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: k/3478
מורפ': HR/Np גּ֥וֹי גּ֥וֹי - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 1471 a
מורפ': HNcmsa אֶחָ֖ד אֶחָ֖ד - תואר, מספר מונה, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 259
מורפ': HAcmsa בָּאָ֑רֶץ בָּ - מילת יחס, ה' הידיעה
אָ֑רֶץ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: b/776
מורפ': HRd/Ncbsa אֲשֶׁ֣ר אֲשֶׁ֣ר - מילית, זיקה (ש/אשר)
צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr הָלְכֽוּ הָלְכֽוּ - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, משותף, רבים
צורת יסוד: 1980
מורפ': HVqp3cp־אֱ֠לֹהִים אֱ֠לֹהִים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: 430
מורפ': HNcmpa לִפְדּֽוֹת לִ - מילת יחס
פְדּֽוֹת - פועל, קל, מקור נסמך
צורת יסוד: l/6299
מורפ': HR/Vqc־ל֨וֹ ל֨ - מילת יחס
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp3ms לְעָ֜ם לְ - מילת יחס
עָ֜ם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: l/5971 a
מורפ': HR/Ncmsa וְלָשׂ֧וּם וְ - ו' החיבור
לָ - מילת יחס
שׂ֧וּם - פועל, קל, מקור נסמך
צורת יסוד: c/l/7760 a
מורפ': HC/R/Vqc ל֣וֹ ל֣ - מילת יחס
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp3ms שֵׁ֗ם שֵׁ֗ם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 8034
מורפ': HNcmsa וְלַעֲשׂ֨וֹת וְ - ו' החיבור
לַ - מילת יחס
עֲשׂ֨וֹת - פועל, קל, מקור נסמך
צורת יסוד: c/l/6213 a
מורפ': HC/R/Vqc לָכֶ֜ם לָ - מילת יחס
כֶ֜ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp2mp הַגְּדוּלָּ֤ה הַ - מילית, ה' הידיעה
גְּדוּלָּ֤ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/1420
מורפ': HTd/Ncfsa וְנֹֽרָאוֹת֙ וְ - ו' החיבור
נֹֽרָאוֹת֙ - פועל, נפעל, בינוני פעיל (הווה), נקבה, רבים, נפרד
צורת יסוד: c/3372
מורפ': HC/VNrfpa לְאַרְצֶ֔ךָ לְ - מילת יחס
אַרְצֶ֔ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: l/776
מורפ': HR/Ncbsc/Sp2ms מִפְּנֵ֣י מִ - מילת יחס
פְּנֵ֣י - שם עצם, זכר ונקבה, רבים, נסמך
צורת יסוד: m/6440
מורפ': HR/Ncbpc עַמְּךָ֗ עַמְּ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
ךָ֗ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 5971 a
מורפ': HNcmsc/Sp2ms אֲשֶׁ֨ר אֲשֶׁ֨ר - מילית, זיקה (ש/אשר)
צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr פָּדִ֤יתָ פָּדִ֤יתָ - פועל, קל, עבר, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 6299
מורפ': HVqp2ms לְּךָ֙ לְּ - מילת יחס
ךָ֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp2ms מִמִּצְרַ֔יִם מִ - מילת יחס
מִּצְרַ֔יִם - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: m/4714
מורפ': HR/Np גּוֹיִ֖ם גּוֹיִ֖ם - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: 1471 a
מורפ': HNcmpa וֵאלֹהָֽיו וֵ - ו' החיבור
אלֹהָֽי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/430
מורפ': HC/Ncmpc/Sp3ms׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וּמִ֤י מהפך (משרת, דרגא 5) כְעַמְּךָ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
כְּיִשְׂרָאֵ֔ל זקף קטן (מלך, דרגא 2)
גּ֥וֹי מרכא (משרת, דרגא 5) אֶחָ֖ד טפחא (מלך, דרגא 2)
בָּאָ֑רֶץ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
אֲשֶׁ֣ר מונח (משרת, דרגא 5) הָלְכֽוּ־אֱ֠לֹהִים תלישא גדולה (שליש, דרגא 4)
לִפְדּֽוֹת־ל֨וֹ קדמא (משרת, דרגא 5) לְעָ֜ם גרש (שליש, דרגא 4)
וְלָשׂ֧וּם דרגא (משרת, דרגא 5) ל֣וֹ מונח (משרת, דרגא 5) שֵׁ֗ם רביעי (משנה, דרגא 3)
וְלַעֲשׂ֨וֹת קדמא (משרת, דרגא 5) לָכֶ֜ם גרש (שליש, דרגא 4)
הַגְּדוּלָּ֤ה מהפך (משרת, דרגא 5) וְנֹֽרָאוֹת֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
לְאַרְצֶ֔ךָ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
מִפְּנֵ֣י מונח (משרת, דרגא 5) עַמְּךָ֗ רביעי (משנה, דרגא 3)
אֲשֶׁ֨ר קדמא (משרת, דרגא 5) פָּדִ֤יתָ מהפך (משרת, דרגא 5) לְּךָ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
מִמִּצְרַ֔יִם זקף קטן (מלך, דרגא 2)
גּוֹיִ֖ם טפחא (מלך, דרגא 2)
וֵאלֹהָֽיו סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
פרשנות מסורתית:
רש"י
"לפדות לו לעם" - כך אמרו השלוחים לישראל הקב"ה שלחנו לפדות לו לעם ולשום לו שם ולעשות לכם הגדולה
"ונוראות" - עשית לארצך לאחר שיצאו משם ומה הם הנוראות מפני עמך לגרש עמים ואלהיהם ומקרא זה חסר לגרש ובדברי הימים (א יז כא) פירשו לגרש מפני עמך אשר פדית ממצרים גוים ואלהיו ואינו חסרון כי ממשמע שנאמר מפני עמך גוים אנו שומעין לשון טרודין וגירושיןמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"הלכו אלהים" - לפי שבכל מקום נאמר אלהים בלשון רבים אמר גם הלכו בלשון רבים לזווג המלות וכן (שמואל א ד ח)האלהים האדירים האלה וכמוהו רבים
"ממצרים גוים ואלהיו" - המ"ם של ממצרים תשמש על גוים ועל ואלהיו וכאלו אמר ממצרים מגוים ומאלהיו
מצודת דוד
"גוים ואלהיו" - מגוים והם אנשי מצרים ומאלהיו ולא יכלו להחזיק בהם לא הם ולא אלהיהם
"ונוראות לארצך" - לעשות נפלאות נוראות לארצך בעת הכיבוש לגרשם מפני עמך וכו' והוא מקרא קצר
"ולשום לו שם" - לפרסם את שמו בעולם
"ולעשות לכם" - לישראל ידבר בלשון נוכח
"לפדות לו לעם" - לפדות ממצרים להיות לו לעם
"ומי כעמך" - רצה לומר הואיל ואין זולתך אם כן מי ומי מהגוים מאושר ומשובח כעמך ישראל אשר המה גוי מיוחד בארץמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
כולו, אשר ראה בחכמתו וברצונו הנשגב לבחור בבית דוד לקחת מזרעו שבט מושלים, הוסיף כי לפי זה הוא מהלך השלמות אל הבריאה בכללה, אחר שבית ישראל הוא לב הבריאה וסגולתה, ובית דוד הכין להיות לב וסגולה אל בית ישראל, א"כ מאתם תמשך חיים ושלמות אל המציאות בכלל, ועז"א "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ", שהם לב כל גויי הארצות עובדי כו"ם וכולם כקליפות נגדם, כמו שהלב הוא האחד המחיה את הגויה. ובאר זה מג' ראיות, א] מצד התחלתו, "אשר הלכו אלהים לפדות לו לעם", כמלך ההולך בעצמו לפדות בנו יחידו מבית השבי, כמ"ש (ישעיה סג, ט) באהבתו ובחמלתו הוא גאלם, ר"ל בעצמו שלא ע"י שליח. ב] מצד רבוי האותות והמופתים, אשר היו תכליתם "לשום לו שם ולעשות לכם הגדולה", שעל ידם נודע שם ה' שהוא הורס את הטבע ומושל עליה, וגדולת ישראל שעשה כל זה בעבורם, בפניו, ששם ה' וגדולת ישראל תלוים זה בזה. ג] "ונוראות לארצך מפני עמך", שאח"כ עשה נוראות בארץ הקדושה שהפיל מוראו על יושבי הארץ מפני עם ה' אשר פדה ממצרים: "גוים ואלהיו" (למ"ד של לארצך מוסב גם למטה, נוראות לארצך לגוים ולאלהיו). שגרש מפניהם גוים רבים ואלהיהם, וחז"ל דרשו ואלהיו קדש, ומוסב על אשר פדית שפדה גוים שהם ישראל ואלהיו שהיה בגלות:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שמואל ב ז כג"
קטגוריה זו מכילה את 16 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 16 דפים.