מ"ג שמואל ב ז כג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ אשר הלכו אלהים לפדות לו לעם ולשום לו שם ולעשות לכם הגדולה ונראות לארצך מפני עמך אשר פדית לך ממצרים גוים ואלהיו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ אֲשֶׁר הָלְכוּ אֱלֹהִים לִפְדּוֹת לוֹ לְעָם וְלָשׂוּם לוֹ שֵׁם וְלַעֲשׂוֹת לָכֶם הַגְּדוּלָּה וְנֹרָאוֹת לְאַרְצֶךָ מִפְּנֵי עַמְּךָ אֲשֶׁר פָּדִיתָ לְּךָ מִמִּצְרַיִם גּוֹיִם וֵאלֹהָיו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּמִ֤י כְעַמְּךָ֙ כְּיִשְׂרָאֵ֔ל גּ֥וֹי אֶחָ֖ד בָּאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֣ר הָלְכֽוּ־אֱ֠לֹהִ֠ים לִפְדּֽוֹת־ל֨וֹ לְעָ֜ם וְלָשׂ֧וּם ל֣וֹ שֵׁ֗ם וְלַעֲשׂ֨וֹת לָכֶ֜ם הַגְּדוּלָּ֤ה וְנֹֽרָאוֹת֙ לְאַרְצֶ֔ךָ מִפְּנֵ֣י עַמְּךָ֗ אֲשֶׁ֨ר פָּדִ֤יתָ לְּךָ֙ מִמִּצְרַ֔יִם גּוֹיִ֖ם וֵאלֹהָֽיו׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אשר הלכו אלהים" - משה ואהרן שנאמר (שמות ז א) נתתיך אלהים לפרעה וכן תרגם יונתן דאזלו שלוחין מן קדם ה'

"לפדות לו לעם" - כך אמרו השלוחים לישראל הקב"ה שלחנו לפדות לו לעם ולשום לו שם ולעשות לכם הגדולה

"ונוראות" - עשית לארצך לאחר שיצאו משם ומה הם הנוראות מפני עמך לגרש עמים ואלהיהם ומקרא זה חסר לגרש ובדברי הימים (א יז כא) פירשו לגרש מפני עמך אשר פדית ממצרים גוים ואלהיו ואינו חסרון כי ממשמע שנאמר מפני עמך גוים אנו שומעין לשון טרודין וגירושין

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"גוים ואלהיו" - מגוים והם אנשי מצרים ומאלהיו ולא יכלו להחזיק בהם לא הם ולא אלהיהם

"ונוראות לארצך" - לעשות נפלאות נוראות לארצך בעת הכיבוש לגרשם מפני עמך וכו' והוא מקרא קצר

"ולשום לו שם" - לפרסם את שמו בעולם

"ולעשות לכם" - לישראל ידבר בלשון נוכח

"לפדות לו לעם" - לפדות ממצרים להיות לו לעם

"ומי כעמך" - רצה לומר הואיל ואין זולתך אם כן מי ומי מהגוים מאושר ומשובח כעמך ישראל אשר המה גוי מיוחד בארץ 

מצודת ציון

"הלכו אלהים" - לפי שבכל מקום נאמר אלהים בלשון רבים אמר גם הלכו בלשון רבים לזווג המלות וכן (שמואל א ד ח)האלהים האדירים האלה וכמוהו רבים

"ממצרים גוים ואלהיו" - המ"ם של ממצרים תשמש על גוים ועל ואלהיו וכאלו אמר ממצרים מגוים ומאלהיו

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ומי כעמך ישראל". אחרי שברר כי הודעה זו נצחיות מלכות בית דוד היא תורת האדם ומהלך השלמות לכל בית ישראל

כולו, אשר ראה בחכמתו וברצונו הנשגב לבחור בבית דוד לקחת מזרעו שבט מושלים, הוסיף כי לפי זה הוא מהלך השלמות אל הבריאה בכללה, אחר שבית ישראל הוא לב הבריאה וסגולתה, ובית דוד הכין להיות לב וסגולה אל בית ישראל, א"כ מאתם תמשך חיים ושלמות אל המציאות בכלל, ועז"א "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ", שהם לב כל גויי הארצות עובדי כו"ם וכולם כקליפות נגדם, כמו שהלב הוא האחד המחיה את הגויה. ובאר זה מג' ראיות, א] מצד התחלתו, "אשר הלכו אלהים לפדות לו לעם", כמלך ההולך בעצמו לפדות בנו יחידו מבית השבי, כמ"ש (ישעיה סג, ט) באהבתו ובחמלתו הוא גאלם, ר"ל בעצמו שלא ע"י שליח. ב] מצד רבוי האותות והמופתים, אשר היו תכליתם "לשום לו שם ולעשות לכם הגדולה", שעל ידם נודע שם ה' שהוא הורס את הטבע ומושל עליה, וגדולת ישראל שעשה כל זה בעבורם, בפניו, ששם ה' וגדולת ישראל תלוים זה בזה. ג] "ונוראות לארצך מפני עמך", שאח"כ עשה נוראות בארץ הקדושה שהפיל מוראו על יושבי הארץ מפני עם ה' אשר פדה ממצרים: "גוים ואלהיו" (למ"ד של לארצך מוסב גם למטה, נוראות לארצך לגוים ולאלהיו). שגרש מפניהם גוים רבים ואלהיהם, וחז"ל דרשו ואלהיו קדש, ומוסב על אשר פדית שפדה גוים שהם ישראל ואלהיו שהיה בגלות: