קטגוריה:שמואל ב ה ז

<< | ספר שמואל ב • פרק ה' • פסוק ז' | >>

מהדורת הכתיב:

וילכד דוד את מצדת ציון היא עיר דוד.

המהדורה המנוקדת:

וַיִּלְכֹּד דָּוִד אֵת מְצֻדַת צִיּוֹן הִיא עִיר דָּוִד.

המהדורה המוטעמת:

וַיִּלְכֹּ֣ד דָּוִ֔ד אֵ֖ת מְצֻדַ֣ת צִיּ֑וֹן הִ֖יא עִ֥יר דָּוִֽד׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וַיִּלְכֹּ֣ד וַ - ו' החיבור
יִּלְכֹּ֣ד - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/3920
מורפ': HC/Vqw3ms דָּוִ֔ד דָּוִ֔ד - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 1732
מורפ': HNp אֵ֖ת אֵ֖ת - מילית, מושא ישיר (את)

צורת יסוד: 853
מורפ': HTo מְצֻדַ֣ת מְצֻדַ֣ת - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 4686 b
מורפ': HNcbsc צִיּ֑וֹן צִיּ֑וֹן - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 6726
מורפ': HNp הִ֖יא הִ֖יא - כינוי גוף, אישי, גוף שלישי, נקבה, יחיד

צורת יסוד: 1931
מורפ': HPp3fs עִ֥יר עִ֥יר - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 5892 b
מורפ': HNcfsc דָּוִֽד דָּוִֽד - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 1732
מורפ': HNp׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):

וַיִּלְכֹּ֣ד מונח (משרת, דרגא 5) דָּוִ֔ד זקף קטן (מלך, דרגא 2)

אֵ֖ת טפחא (מלך, דרגא 2)

מְצֻדַ֣ת מונח (משרת, דרגא 5) צִיּ֑וֹן אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

הִ֖יא טפחא (מלך, דרגא 2)

עִ֥יר מרכא (משרת, דרגא 5) דָּוִֽד סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וַיִּלְכֹּד דָּוִד אֵת מְצֻדַת צִיּוֹן את העיר שכולה מבוצרת כמצודה ('ציון' הוא שם נוסף לירושלים) - הִיא 'עִיר דָּוִד' לאחר שדוד כבש אותה (כפי שיסופר בפסוק הבא) הוא קרא לה 'עיר דוד'.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות