מ"ג שמואל ב ה ז

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וילכד דוד את מצדת ציון היא עיר דוד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּלְכֹּד דָּוִד אֵת מְצֻדַת צִיּוֹן הִיא עִיר דָּוִד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּלְכֹּ֣ד דָּוִ֔ד אֵ֖ת מְצֻדַ֣ת צִיּ֑וֹן הִ֖יא עִ֥יר דָּוִֽד׃

"מצודת ציון" - שם מבצר חזק סמוך למקום יבוס

"היא עיר דוד" - לאחר זה הסבו שמה וקראו עיר דוד

"מצודת" - ענינו מבצר חזק, כמו (ירמיה מח) והמצודות נתפשה.

"וילכד דוד". כאשר ראה שא"א לכבוש מצד שער העיר, הלך לצד השני ששם המצודה "ולכד את מצודת ציון", ולכן

נקראה אח"כ "עיר דוד", שהוא כבשה בעצמו: