הצניעות של שאול הצילה אותו

בשמואל א, פרק כד, מתואר אחד המרדפים ה"חמים" של שאול ואנשיו אחרי דוד ואנשיו. דוד הסתתר במערה, ושאול הלך "להסך את רגליו" (לעשות את צרכיו) באותה מערה:

ביאור:שמואֶל א כד ג : "וַיָּבֹא אֶל גִּדְרוֹת הַצֹּאן עַל הַדֶּרֶךְ וְשָׁם מְעָרָה וַיָּבֹא שָׁאוּל לְהָסֵךְ אֶת רַגְלָיו וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו בְּיַרְכְּתֵי הַמְּעָרָה יֹשְׁבִים"

דוד ראה את שאול ויכל להרוג אותו, אבל לא עשה זאת; ולאחר מכן אמר לו:

(שמואל א כד י): "הִנֵּה הַיּוֹם הַזֶּה רָאוּ עֵינֶיךָ אֵת אֲשֶׁר נְתָנְךָ ה' הַיּוֹם בְּיָדִי בַּמְּעָרָה, וָאֹמַר לַהֲרָגֲךָ, וַתָּחָס עָלֶיךָ, וְאָמַר 'לֹא אֶשְׁלַח יָדִי בַּאדֹנִי כִּי מְשִׁיחַ ה' הוּא'"

מדוע "ותחס עליך" בלשון נקבה?

בתלמוד ירושלמי פירשו כך:

" "ויבא שאול להסך את רגליו, והוה חמי ליה משולשל ציבחד ומסליק ציבחד, משולשל ציבחד ומסליק ציבחד;"

"אמר דוד: היאך מינגע בהדין גופא צדיקא?"

"הדא היא דו אמר ליה: הנה היום הזה ראו עיניך את אשר נתנך היום בידי במערה ואמר להרגך ואחוס עליך אין כתיב כאן אלא ותחס עליך - צניעותך" "

כלומר: כששאול נכנס לעשות את צרכיו, דוד "חמי ליה" = ראה אותו "משולשל ציבחד ומסליק ציבחד" = משלשל חלק מבגדיו ומרים חלק אחר מבגדיו, כדי לשמור שגופו לא יתגלה, למרות שחשב שהיה לבד במערה;

אמר דוד: " "היאך מינגע" = איך אגע "בהדין גופא צדיקא?" = בגוף הצדיק הזה?" איך אוכל לפגוע בגוף של אדם כל-כך צדיק, ששומר על צניעותו גם בתוך מערה חשוכה?! ולכן החליט שלא להרגו.

"הדא היא דו אמר ליה" = זה הוא אשר אמר לו:... לא כתוב "ואחוס עליך" אלא " ותחס עליך" - הצניעות שלך היא חסה עליך והצילה את חייך.