קטגוריה:שמואל א כד י
נוסח המקרא
הנה היום הזה ראו עיניך את אשר נתנך יהוה היום בידי במערה ואמר להרגך ותחס עליך ואמר לא אשלח ידי באדני כי משיח יהוה הוא
הִנֵּה הַיּוֹם הַזֶּה רָאוּ עֵינֶיךָ אֵת אֲשֶׁר נְתָנְךָ יְהוָה הַיּוֹם בְּיָדִי בַּמְּעָרָה וְאָמַר לַהֲרָגֲךָ וַתָּחָס עָלֶיךָ וָאֹמַר לֹא אֶשְׁלַח יָדִי בַּאדֹנִי כִּי מְשִׁיחַ יְהוָה הוּא.
הִנֵּה֩ הַיּ֨וֹם הַזֶּ֜ה רָא֣וּ עֵינֶ֗יךָ אֵ֣ת אֲשֶׁר־נְתָנְךָ֩ יְהֹוָ֨ה ׀ הַיּ֤וֹם ׀ בְּיָדִי֙ בַּמְּעָרָ֔ה וְאָמַ֥ר לַהֲרָגְﬞךָ֖ וַתָּ֣חׇס עָלֶ֑יךָ וָאֹמַ֗ר לֹֽא־אֶשְׁלַ֤ח יָדִי֙ בַּאדֹנִ֔י כִּֽי־מְשִׁ֥יחַ יְהֹוָ֖ה הֽוּא׃
הִנֵּה֩ הַ/יּ֨וֹם הַ/זֶּ֜ה רָא֣וּ עֵינֶ֗י/ךָ אֵ֣ת אֲשֶׁר־נְתָנְ/ךָ֩ יְהוָ֨ה׀ הַ/יּ֤וֹם׀ בְּ/יָדִ/י֙ בַּ/מְּעָרָ֔ה וְ/אָמַ֥ר לַ/הֲרָגֲ/ךָ֖ וַ/תָּ֣חָס עָלֶ֑י/ךָ וָ/אֹמַ֗ר לֹא־אֶשְׁלַ֤ח יָדִ/י֙ בַּֽ/אדֹנִ֔/י כִּי־מְשִׁ֥יחַ יְהוָ֖ה הֽוּא׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"למה תשמע את דברי אדם". ר"ל שהמבקש להרע לחברו ולא יבצע מעשהו, יהיה או מפני שלא יכול או מפני שיירא מה' או מבני אדם, ועתה למה תשמע להאומר "שדוד מבקש רעתך", שאז בהכרח תאמר שמה שלא הרעותי לך היה מפני שלא יכולתי, וזה אינו, כי "הנה היום הזה ראו עיניך את אשר נתנך ה' היום בידי במערה", והייתי יכול להרע לך. ואם תאמר שנמנעתי מפני שיראתי מאנשים, עז"א "במערה", ששם לא היה איש עמך. וכן לא תוכל לאמר שהייתי ירא מה', זה אינו, כי "ואמר להרגך", הלא ה' אמר והרשה לי להרגך כדין הרודף שמצוה להרגו ולהציל הנרדף. ופי' דבריו (נגד מ"ש אשר נתנך ה' בידי) "ותחס עליך", פי' ידי חסה עליך (פעל ותחס מוסב על היד שהיא נקבה) ולא רצתה לנגוע בך. ומבואר אצלי שפעל חוס בא על דבר שיש לו תועלת ממנו ואינו רוצה להשחיתו: (ונגד מ"ש ואמר להרגך) "ואומר לא אשלח ידי באדוני", הגם שמדין תורה מותר, לא אעשה זאת לאדוני, יען "כי משיח ה' הוא":
- פרשנות מודרנית:
הצניעות של שאול הצילה אותו
בשמואל א, פרק כד, מתואר אחד המרדפים ה"חמים" של שאול ואנשיו אחרי דוד ואנשיו. דוד הסתתר במערה, ושאול הלך "להסך את רגליו" (לעשות את צרכיו) באותה מערה:
ביאור:שמואֶל א כד ג : "וַיָּבֹא אֶל גִּדְרוֹת הַצֹּאן עַל הַדֶּרֶךְ וְשָׁם מְעָרָה וַיָּבֹא שָׁאוּל לְהָסֵךְ אֶת רַגְלָיו וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו בְּיַרְכְּתֵי הַמְּעָרָה יֹשְׁבִים"
דוד ראה את שאול ויכל להרוג אותו, אבל לא עשה זאת; ולאחר מכן אמר לו:
(שמואל א כד י): "הִנֵּה הַיּוֹם הַזֶּה רָאוּ עֵינֶיךָ אֵת אֲשֶׁר נְתָנְךָ ה' הַיּוֹם בְּיָדִי בַּמְּעָרָה, וָאֹמַר לַהֲרָגֲךָ, וַתָּחָס עָלֶיךָ, וְאָמַר 'לֹא אֶשְׁלַח יָדִי בַּאדֹנִי כִּי מְשִׁיחַ ה' הוּא'"
מדוע "ותחס עליך" בלשון נקבה?
בתלמוד ירושלמי פירשו כך:
" "ויבא שאול להסך את רגליו, והוה חמי ליה משולשל ציבחד ומסליק ציבחד, משולשל ציבחד ומסליק ציבחד;"
"אמר דוד: היאך מינגע בהדין גופא צדיקא?"
"הדא היא דו אמר ליה: הנה היום הזה ראו עיניך את אשר נתנך היום בידי במערה ואמר להרגך ואחוס עליך אין כתיב כאן אלא ותחס עליך - צניעותך" "
כלומר: כששאול נכנס לעשות את צרכיו, דוד "חמי ליה" = ראה אותו "משולשל ציבחד ומסליק ציבחד" = משלשל חלק מבגדיו ומרים חלק אחר מבגדיו, כדי לשמור שגופו לא יתגלה, למרות שחשב שהיה לבד במערה;
אמר דוד: " "היאך מינגע" = איך אגע "בהדין גופא צדיקא?" = בגוף הצדיק הזה?" איך אוכל לפגוע בגוף של אדם כל-כך צדיק, ששומר על צניעותו גם בתוך מערה חשוכה?! ולכן החליט שלא להרגו.
"הדא היא דו אמר ליה" = זה הוא אשר אמר לו:... לא כתוב "ואחוס עליך" אלא " ותחס עליך" - הצניעות שלך היא חסה עליך והצילה את חייך.
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-02-22.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שמואל א כד י"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.