מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
"
צורי היעלים " - סלעי היעלים
"
להסך את רגליו " - להפנות לנקבים גדולים
"
ויאמר לאנשיו חלילה " - שני מקראות הללו כתובין שלא כסדרן אלא כיון שהתחיל לדבר בכריתת המעיל כלה כל דבריו ואמר שאף בכריתת המעיל נתחרט ואחר כך חוזר לדברו הראשון ואומר על שאמרו לו אנשיו הנה היום וגו' השיב להם חלילה לי וגו'
"
וישסע " - הבדיל ודחה אותם בדברים
"
למה תשמע " - למה תקבל עלי לשון הרע של דואג
"
ואמר להרגך ותחס עליך " - הרי כאן חסרים שתי תיבות ואמר האומר שאהרגך ותחס נפשי עליך כמו (שמואל-ב יג לט) ותכל דוד לצאת אל אבשלום ותכל נפש דוד
"
ואבי ראה " - כלומר תן לבך על הדבר וגם ראה העדות אשר כנף מעילך בידי והייתי יכול להרגך
"כאשר יאמר משל הקדמוני " - משל קדמונו של עולם התורה שהיא משלו של הקב"ה
"
מרשעים יצא רשע " - הקב"ה מזמן לרשע שנופל ביד רשע כיוצא בו והיכן אמרה תורה (
שמות כא יג ) והאלהים אנה לידו כדאיתא במסכת מכות (י ב)
"ידעתי כי מלוך תמלוך " - שרואה אני שהקב"ה מצילך מידי ומדרש אגדה (ילקוט שמעוני רמז קלד) סימן זה מסר לו שמואל שהקורע מעילו ימלוך תחתיו
