קטגוריה:שמואל א כז ו
ויתן לו אכיש ביום ההוא את צקלג לכן היתה צקלג למלכי יהודה עד היום הזה.
וַיִּתֶּן לוֹ אָכִישׁ בַּיּוֹם הַהוּא אֶת צִקְלָג לָכֵן הָיְתָה צִקְלַג לְמַלְכֵי יְהוּדָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
וַיִּתֶּן־ל֥וֹ אָכִ֛ישׁ בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא אֶת־צִֽקְלָ֑ג לָכֵ֞ן הָיְתָ֤ה צִֽקְלַג֙ לְמַלְכֵ֣י יְהוּדָ֔ה עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
וַיִּתֶּן וַ - ו' החיבור
יִּתֶּן - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/5414
מורפ': HC/Vqw3ms־ל֥וֹ ל֥ - מילת יחס
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp3ms אָכִ֛ישׁ אָכִ֛ישׁ - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 397
מורפ': HNp בַּיּ֥וֹם בַּ - מילת יחס, ה' הידיעה
יּ֥וֹם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: b/3117
מורפ': HRd/Ncmsa הַה֖וּא הַ - מילית, ה' הידיעה
ה֖וּא - כינוי גוף, אישי, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: d/1931
מורפ': HTd/Pp3ms אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־צִֽקְלָ֑ג צִֽקְלָ֑ג - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 6860
מורפ': HNp לָכֵ֞ן לָ - מילת יחס
כֵ֞ן - תואר הפועל
צורת יסוד: l/3651 c
מורפ': HR/D הָיְתָ֤ה הָיְתָ֤ה - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 1961
מורפ': HVqp3fs צִֽקְלַג֙ צִֽקְלַג֙ - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 6860
מורפ': HNp לְמַלְכֵ֣י לְ - מילת יחס
מַלְכֵ֣י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
צורת יסוד: l/4428
מורפ': HR/Ncmpc יְהוּדָ֔ה יְהוּדָ֔ה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3063
מורפ': HNp עַ֖ד עַ֖ד - מילת יחס
צורת יסוד: 5704
מורפ': HR הַיּ֥וֹם הַ - מילית, ה' הידיעה
יּ֥וֹם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/3117
מורפ': HTd/Ncmsa הַזֶּֽה הַ - מילית, ה' הידיעה
זֶּֽה - כינוי גוף, רומז, זכר, יחיד
צורת יסוד: d/2088
מורפ': HTd/Pdxms׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וַיִּתֶּן־ל֥וֹ מרכא (משרת, דרגא 5) אָכִ֛ישׁ תביר (משנה, דרגא 3)
בַּיּ֥וֹם מרכא (משרת, דרגא 5) הַה֖וּא טפחא (מלך, דרגא 2)
אֶת־צִֽקְלָ֑ג אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
לָכֵ֞ן גרשיים (שליש, דרגא 4)
הָיְתָ֤ה מהפך (משרת, דרגא 5) צִֽקְלַג֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
לְמַלְכֵ֣י מונח (משרת, דרגא 5) יְהוּדָ֔ה זקף קטן (מלך, דרגא 2)
עַ֖ד טפחא (מלך, דרגא 2)
הַיּ֥וֹם מרכא (משרת, דרגא 5) הַזֶּֽה סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַיִּתֶּן לוֹ אָכִישׁ בַּיּוֹם הַהוּא אֶת צִקְלָג עיר בנגב, וכונת אכיש היתה שדוד יעזור לו להדוף את יושבי הנגב שמתנפלים על הפלישתים, לָכֵן הָיְתָה צִקְלַג לְמַלְכֵי יְהוּדָה לאחוזה הפרטית של שושלת מלכי יהודה עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
פרשנות מסורתית:
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"למלכי יהודה" - כי אכיש נתנה לדוד ולא החזירה לכל בני השבט
"ויתן לו וגו' את צקלג" - אף שבספר (יהושע טו לא) נאמר שהיתה מנחלת יהודה אולי לאחר זה לקחוה הפלשתים מידם
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • בייס-הספר • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שמואל א כז ו"
קטגוריה זו מכילה את 3 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 3 דפים.