קטגוריה:שמואל א יב יב
נוסח המקרא
ותראו כי נחש מלך בני עמון בא עליכם ותאמרו לי לא כי מלך ימלך עלינו ויהוה אלהיכם מלככם
וַתִּרְאוּ כִּי נָחָשׁ מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן בָּא עֲלֵיכֶם וַתֹּאמְרוּ לִי לֹא כִּי מֶלֶךְ יִמְלֹךְ עָלֵינוּ וַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם מַלְכְּכֶם.
וַתִּרְא֗וּ כִּֽי־נָחָ֞שׁ מֶ֣לֶךְ בְּנֵי־עַמּוֹן֮ בָּ֣א עֲלֵיכֶם֒ וַתֹּ֣אמְרוּ לִ֔י לֹ֕א כִּי־מֶ֖לֶךְ יִמְלֹ֣ךְ עָלֵ֑ינוּ וַיהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם מַלְכְּכֶֽם׃
וַ/תִּרְא֗וּ כִּֽי־נָחָ֞שׁ מֶ֣לֶךְ בְּנֵֽי־עַמּוֹן֮ בָּ֣א עֲלֵי/כֶם֒ וַ/תֹּ֣אמְרוּ לִ֔/י לֹ֕א כִּי־מֶ֖לֶךְ יִמְלֹ֣ךְ עָלֵ֑י/נוּ וַ/יהוָ֥ה אֱלֹהֵי/כֶ֖ם מַלְכְּ/כֶֽם׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"וה' וגו'" - אבל ה' הוא מלככם והוא הלוחם מלחמותיכם עם השופט אשר יהיה ואם כן הסכלתם עשו בשאלת המלך כי הלא אמרתם שלא מצאתם בידו מאומה והלא ראיתם שאין מעצור לה' להושיע ביד השופט ומבלי מלך
"ותראו" - רצה לומר אבל אתם כאשר ראיתם שבא עליכם מלחמה אמרתם לי לא נהיה כאבותינו אשר היה השופט יוצא לפניהם במלחמה כי אם מלך ימלוך עלינו והוא ילחום מלחמותנומלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"ותראו". ואחר שראיתם שהשגחת ה' חופף עליכם כל היום, למכור אתכם ביד אויב בעת מריכם ולהושיעכם את תשובו אליו, עתה שראיתם "מלך בני עמון בא עליכם", שכחתם שני הצדדים האלה, א] לשום לב שבא עליכם אויב מפני שמאסתם מלכותו ורציתם במלכות ב"ו, ב] לשוב מחטא זה כדי שיושיעכם: "ותאמרו לי לא". ר"ל לא נשוב מחפצנו במלך, רק "כי מלך ימלך עלינו", הגם שבחנתם "שה' אלהיכם מלככם", וכמו שהעברתם אותי משופט כן מאסתם את אלהיכם ממלוך עליכם:
- פרשנות מודרנית:
איום בטחוני נועד לעורר את ישראל לתשובה
כשאויב קשוח מאיים במלחמה, אנחנו - עם ישראל - צריכים לראות בכך איתות מה' שהתרחקנו ממנו, ולהתקרב אליו בחזרה.
הנביא שמואל הוכיח את בני ישראל כשלא נהגו כך:
(שמואל א יב יב): "ותראו כי נחש מלך בני עמון בא עליכם, ותאמרו לי 'לא, כי מלך ימלך עלינו!', וה' אלהיכם מלככם!"
בני ישראל ביקשו משמואל שימנה להם מלך שישפוט אותם (בפרק ח). הבקשה שלהם נחשבה למאיסה בה' ( כי הם רצו שהמלך ישפוט אותם בחוקים אנושיים ולא בחוקי התורה ), אך למרות זאת ה' קיבל את בקשתם ומינה להם מלך (שאול - בפרקים ט-י). לאחר מכן ה' הביא עליהם את נחש, מלך בני-עמון (בפרק יא), כמו שעשה בכל תקופת השופטים כשבני ישראל עזבו אותו, על-מנת לעורר אותם לתשובה ולחרטה על כך שביקשו מלך; אך הפעם בני ישראל הגיבו בצורה שונה - במקום לפנות אל ה' ולבקש ממנו שיעזור להם, הם באו לעירו של שאול - המלך החדש:
(שמואל א יא ד): "ויבאו המלאכים גבעת שאול, וידברו הדברים באזני העם ..."
שאול השתמש בסמכויותיו כמלך, גייס את כל העם בכפיה והצליח להכות את בני עמון.
אמנם, שאול ייחס את הניצחון לה':
(שמואל א יא יג): "ויאמר שאול 'לא יומת איש ביום הזה, כי היום עשה ה' תשועה בישראל'"
וכך הפרשה הזאת הסתיימה בשלום, אך הנזק כבר נגרם - בני ישראל כבר הפסיקו להתייחס לאיומים בטחוניים כאל קריאה להתקרב אל ה'.
שמואל ניסה לעצור את התהליך, והזכיר לבני ישראל שבעבר ה' תמיד הושיע את בני ישראל מאויביהם כאשר הם זעקו אליו ותיקנו את מעשיהם (פרק יב, פסוקים 7-11), ולכן היה ראוי שגם הפעם יזעקו אל ה' ויתחרטו מבקשת המלך (בפסוק שלנו), אך המלך כבר התמנה, הנזק כבר נעשה, והפער בין ה' לבין עם ישראל הלך והתרחב.
מקורות ופירושים נוספים
1. פירשנו את הפסוק על-פי מלבי"ם, שפירש על-פי סדר הפרקים: מלך בני עמון בא אחרי שבני ישראל כבר ביקשו וקיבלו מלך; ה' הביא אותו על ישראל כדי לעורר אותם לתשובה ולחרטה על בקשת המלך, ושמואל הוכיח את בני ישראל על כך שלא התחרטו.
2. אך יש שפירשו, שמלך בני עמון הוא הסיבה לבקשת המלך. לפי זה יש לפרש, שהפסוקים הראשונים בפרק יא (פסוקים 1-3), המתארים את עליית מלך בני עמון, קרו לפני פרק ח, והם למעשה הסיבה האמיתית שבני ישראל ביקשו מלך; הבעיה המשפטית עם בניו של שמואל היתה רק תירוץ (ראו גם שמואל חושף את התרמית ).
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-11-03.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "שמואל א יב יב"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.