ביאור:שמואל א יב יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




איום בטחוני נועד לעורר את ישראל לתשובה[עריכה]

כשאויב קשוח מאיים במלחמה, אנחנו - עם ישראל - צריכים לראות בכך איתות מה' שהתרחקנו ממנו, ולהתקרב אליו בחזרה.

הנביא שמואל הוכיח את בני ישראל כשלא נהגו כך:

(שמואל א יב יב): "ותראו כי נחש מלך בני עמון בא עליכם, ותאמרו לי 'לא, כי מלך ימלך עלינו!', וה' אלהיכם מלככם!"

בני ישראל ביקשו משמואל שימנה להם מלך שישפוט אותם (בפרק ח). הבקשה שלהם נחשבה למאיסה בה' ( כי הם רצו שהמלך ישפוט אותם בחוקים אנושיים ולא בחוקי התורה ), אך למרות זאת ה' קיבל את בקשתם ומינה להם מלך (שאול - בפרקים ט-י). לאחר מכן ה' הביא עליהם את נחש, מלך בני-עמון (בפרק יא), כמו שעשה בכל תקופת השופטים כשבני ישראל עזבו אותו, על-מנת לעורר אותם לתשובה ולחרטה על כך שביקשו מלך; אך הפעם בני ישראל הגיבו בצורה שונה - במקום לפנות אל ה' ולבקש ממנו שיעזור להם, הם באו לעירו של שאול - המלך החדש:

(שמואל א יא ד): "ויבאו המלאכים גבעת שאול, וידברו הדברים באזני העם ..."

שאול השתמש בסמכויותיו כמלך, גייס את כל העם בכפיה והצליח להכות את בני עמון.

אמנם, שאול ייחס את הניצחון לה':

(שמואל א יא יג): "ויאמר שאול 'לא יומת איש ביום הזה, כי היום עשה ה' תשועה בישראל'"

וכך הפרשה הזאת הסתיימה בשלום, אך הנזק כבר נגרם - בני ישראל כבר הפסיקו להתייחס לאיומים בטחוניים כאל קריאה להתקרב אל ה'.

שמואל ניסה לעצור את התהליך, והזכיר לבני ישראל שבעבר ה' תמיד הושיע את בני ישראל מאויביהם כאשר הם זעקו אליו ותיקנו את מעשיהם (פרק יב, פסוקים 7-11), ולכן היה ראוי שגם הפעם יזעקו אל ה' ויתחרטו מבקשת המלך (בפסוק שלנו), אך המלך כבר התמנה, הנזק כבר נעשה, והפער בין ה' לבין עם ישראל הלך והתרחב.

מקורות ופירושים נוספים[עריכה]

1. פירשנו את הפסוק על-פי מלבי"ם, שפירש על-פי סדר הפרקים: מלך בני עמון בא אחרי שבני ישראל כבר ביקשו וקיבלו מלך; ה' הביא אותו על ישראל כדי לעורר אותם לתשובה ולחרטה על בקשת המלך, ושמואל הוכיח את בני ישראל על כך שלא התחרטו.

2. אך יש שפירשו, שמלך בני עמון הוא הסיבה לבקשת המלך. לפי זה יש לפרש, שהפסוקים הראשונים בפרק יא (פסוקים 1-3), המתארים את עליית מלך בני עמון, קרו לפני פרק ח, והם למעשה הסיבה האמיתית שבני ישראל ביקשו מלך; הבעיה המשפטית עם בניו של שמואל היתה רק תירוץ (ראו גם שמואל חושף את התרמית ).

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-11-03.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:איום בטחוני נועד לעורר את ישראל לתשובה

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvir/jmuela/ja-12-12