קטגוריה:שמואל א ט ז
ויאמר שאול לנערו והנה נלך ומה נביא לאיש כי הלחם אזל מכלינו ותשורה אין להביא לאיש האלהים מה אתנו.
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לְנַעֲרוֹ וְהִנֵּה נֵלֵךְ וּמַה נָּבִיא לָאִישׁ כִּי הַלֶּחֶם אָזַל מִכֵּלֵינוּ וּתְשׁוּרָה אֵין לְהָבִיא לְאִישׁ הָאֱלֹהִים מָה אִתָּנוּ.
וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל לְנַעֲר֗וֹ וְהִנֵּ֣ה נֵלֵךְ֮ וּמַה־נָּבִ֣יא לָאִישׁ֒ כִּ֤י הַלֶּ֙חֶם֙ אָזַ֣ל מִכֵּלֵ֔ינוּ וּתְשׁוּרָ֥ה אֵין־לְהָבִ֖יא לְאִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֑ים מָ֖ה אִתָּֽנוּ׃
וַיֹּ֨אמֶר וַ - ו' החיבור
יֹּ֨אמֶר - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw3ms שָׁא֜וּל שָׁא֜וּל - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 7586
מורפ': HNp לְנַעֲר֗וֹ לְ - מילת יחס
נַעֲר֗ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: l/5288
מורפ': HR/Ncmsc/Sp3ms וְהִנֵּ֣ה וְ - ו' החיבור
הִנֵּ֣ה - מילית, הצבעה
צורת יסוד: c/2009
מורפ': HC/Tm נֵלֵךְ֮ נֵלֵךְ֮ - פועל, קל, עתיד, גוף ראשון, משותף, רבים
צורת יסוד: 3212
מורפ': HVqi1cp וּמַה וּ - ו' החיבור
מַה - מילית, ה' השאלה
צורת יסוד: c/4100
מורפ': HC/Ti־נָּבִ֣יא נָּבִ֣יא - פועל, הפעיל, עתיד, גוף ראשון, משותף, רבים
צורת יסוד: 935
מורפ': HVhi1cp לָאִישׁ֒ לָ - מילת יחס, ה' הידיעה
אִישׁ֒ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: l/376
מורפ': HRd/Ncmsa כִּ֤י כִּ֤י - ו' החיבור
צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC הַלֶּ֨חֶם֙ הַ - מילית, ה' הידיעה
לֶּ֨חֶם֙ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/3899
מורפ': HTd/Ncbsa אָזַ֣ל אָזַ֣ל - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 235
מורפ': HVqp3ms מִכֵּלֵ֔ינוּ מִ - מילת יחס
כֵּלֵ֔י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
נוּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, רבים
צורת יסוד: m/3627
מורפ': HR/Ncmpc/Sp1cp וּתְשׁוּרָ֥ה וּ - ו' החיבור
תְשׁוּרָ֥ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: c/8670
מורפ': HC/Ncfsa אֵין אֵין - מילית, שלילה
צורת יסוד: 369
מורפ': HTn־לְהָבִ֖יא לְ - מילת יחס
הָבִ֖יא - פועל, הפעיל, מקור נסמך
צורת יסוד: l/935
מורפ': HR/Vhc לְאִ֣ישׁ לְ - מילת יחס
אִ֣ישׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: l/376
מורפ': HR/Ncmsc הָאֱלֹהִ֑ים הָ - מילית, ה' הידיעה
אֱלֹהִ֑ים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: d/430
מורפ': HTd/Ncmpa מָ֖ה מָ֖ה - מילית, ה' השאלה
צורת יסוד: 4100
מורפ': HTi אִתָּֽנוּ אִתָּֽ - מילת יחס
נוּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, רבים
צורת יסוד: 854
מורפ': HR/Sp1cp׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וַיֹּ֨אמֶר קדמא (משרת, דרגא 5) שָׁא֜וּל גרש (שליש, דרגא 4)
לְנַעֲר֗וֹ רביעי (משנה, דרגא 3)
וְהִנֵּ֣ה מונח (משרת, דרגא 5) נֵלֵךְ֮ זרקא (משנה, דרגא 3)
וּמַה־נָּבִ֣יא מונח (משרת, דרגא 5) לָאִישׁ֒ סגול (מלך, דרגא 2)
כִּ֤י מהפך (משרת, דרגא 5) הַלֶּ֨חֶם֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
אָזַ֣ל מונח (משרת, דרגא 5) מִכֵּלֵ֔ינוּ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וּתְשׁוּרָ֥ה מרכא (משרת, דרגא 5) אֵין־לְהָבִ֖יא טפחא (מלך, דרגא 2)
לְאִ֣ישׁ מונח (משרת, דרגא 5) הָאֱלֹהִ֑ים אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
מָ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)
אִתָּֽנוּ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לְנַעֲרוֹ: "וְהִנֵּה נֵלֵךְ וּמַה נָּבִיא לָאִישׁ, כִּי הַלֶּחֶם אָזַל מִכֵּלֵינוּ וּתְשׁוּרָה מתנה אֵין לְהָבִיא לְאִישׁ הָאֱלֹהִים - מָה אִתָּנוּ מה יש לנו??"
פרשנות מסורתית:
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"נביא" - מלשון הבאה
"אזל" - הלך כמו (איוב יד יא)אזלו מים מני ים
"ותשורה" - דורון כמו (ישעיהו נז ט)ותשורי למלך בשמן
מצודת דוד
"כי הלחם אזל" - כי אם עודנו היה היינו מביאים לו לחם למנה וזולת הלחם אין לנו תשורה להביא כי מה אתנו בלעדו
"והנה נלך" - רצה לומר והנה אם נלך מה נביא לו למנחה כי חשבו שמקבל מתנות כי לא ידעוהו מאזמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
מובן כלל ומה מקומו פה? ולמה לא אמר בקיצור לפנים בישראל היו קוראים לנביא בשם רואה?: "והנה נלך ומה נביא". באשר לא הכירו ענינו של שמואל וחשבו כי לוקח מתן ותשורה מאת הבאים אצלו, אמר "מה נביא לאיש", ר"ל כי הבא אל הרואה לשאול דבר מאתו ראוי שישלם לו בעד טרחו להתבודד בעבורו, וגם היה דרכם שכל הבא לפני שר או גדול היה מביא לו תשורה, שהוא המנחה שנותן לו בעבור ראיית הפנים, כענין (שמות לד, כ) ולא יראו פני ריקם. והנה התשורה לא היו נותנים רק אנשים נכבדים המתראים לפניו דרך כבוד, לא אנשים בני בלי שם אשר יבואו רק לשאול צרכיהם, והיה ערך התשורה כפי ערך כבוד הנותן והמקבל. אולם השכר שהיו נותנים השואלים בעד הפקת שאלתם היה כפי הטורח וכפי מהות הענין ששאלוהו עליו, וז"ש והנה אם נלך, הלא צריכים אנו, א] לשלם לו בעד טרחו "ומה נביא לאיש", הגם שבזה יספיק דבר מועט כי הענין הנדרש שהם האתונות אינו ענין גדול, בכ"ז הלא גם "הלחם אזל מכלינו" וכ"ש כי כסף אין. ב] הלא כשאתראה אנכי לפניו בהיותו איש נכבד ראוי שאקריב לו תשורה, ערך התשורה תהיה מצד שהוא איש אלהים ולא יראו פניו ריקם, "ותשורה אין להביא", שזה אין במציאות כלל, כי זה יגדל לפי ערך המקבל והנותן:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שמואל א ט ז"
קטגוריה זו מכילה את 3 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 3 דפים.