מ"ג שמואל א ט ו
<< · מ"ג שמואל א · ט · ו · >>
כתיב:
ויאמר לו הנה נא איש אלהים בעיר הזאת והאיש נכבד כל אשר ידבר בוא יבוא עתה נלכה שם אולי יגיד לנו את דרכנו אשר הלכנו עליה.
מנוקד:
וַיֹּאמֶר לוֹ הִנֵּה נָא אִישׁ אֱלֹהִים בָּעִיר הַזֹּאת וְהָאִישׁ נִכְבָּד כֹּל אֲשֶׁר יְדַבֵּר בּוֹא יָבוֹא עַתָּה נֵלְכָה שָּׁם אוּלַי יַגִּיד לָנוּ אֶת דַּרְכֵּנוּ אֲשֶׁר הָלַכְנוּ עָלֶיהָ.
עם טעמים:
וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ הִנֵּה־נָ֤א אִישׁ־אֱלֹהִים֙ בָּעִ֣יר הַזֹּ֔את וְהָאִ֣ישׁ נִכְבָּ֔ד כֹּ֥ל אֲשֶׁר־יְדַבֵּ֖ר בּ֣וֹא יָב֑וֹא עַתָּה֙ נֵ֣לְﬞכָה שָּׁ֔ם אוּלַי֙ יַגִּ֣יד לָ֔נוּ אֶת־דַּרְכֵּ֖נוּ אֲשֶׁר־הָלַ֥כְנוּ עָלֶֽיהָ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"את דרכנו" - את דבר דרכנו אשר הלכנו בעבורה
"בעיר הזאת" - אשר לפנינו
"והאיש נכבד" - גדול הוא בדבר הנבואה וכל אשר יאמר יתקייםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
האתונות, ונמצאו אנשים מגידים עתידות ע"י קסמים והם בלתי "נכבד"ים, עד שהגם שישיג מבוקשו ישיגהו קלון ממה שישאל דבר אלהים מאתם, לכן אמר כי "האיש" הזה "נכבד" וגם "כל אשר ידבר בוא יבוא". ולכן "נלכה שם אולי יגיד לנו את דרכנו", ר"ל שיגיד לנו הענין שבעבורו הלכנו בדרך הזה שהוא דבר האתונות:
<< · מ"ג שמואל א · ט · ו · >>