קטגוריה:שמואל א טז כ

<< | ספר שמואל א • פרק ט"ז • פסוק כ' | >>

ויקח ישי חמור לחם ונאד יין וגדי עזים אחד וישלח ביד דוד בנו אל שאול.

וַיִּקַּח יִשַׁי חֲמוֹר לֶחֶם וְנֹאד יַיִן וּגְדִי עִזִּים אֶחָד וַיִּשְׁלַח בְּיַד דָּוִד בְּנוֹ אֶל שָׁאוּל.

וַיִּקַּ֨ח יִשַׁ֜י חֲמ֥וֹר לֶ֙חֶם֙ וְנֹ֣אד יַ֔יִן וּגְדִ֥י עִזִּ֖ים אֶחָ֑ד וַיִּשְׁלַ֛ח בְּיַד־דָּוִ֥ד בְּנ֖וֹ אֶל־שָׁאֽוּל׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וַיִּקַּ֨ח וַ - ו' החיבור
יִּקַּ֨ח - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/3947
מורפ': HC/Vqw3ms יִשַׁ֜י יִשַׁ֜י - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3448
מורפ': HNp חֲמ֥וֹר חֲמ֥וֹר - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 2543
מורפ': HNcbsa לֶ֨חֶם֙ לֶ֨חֶם֙ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 3899
מורפ': HNcbsa וְנֹ֣אד וְ - ו' החיבור
נֹ֣אד - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: c/4997
מורפ': HC/Ncmsc יַ֔יִן יַ֔יִן - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 3196
מורפ': HNcmsa וּגְדִ֥י וּ - ו' החיבור
גְדִ֥י - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: c/1423
מורפ': HC/Ncmsc עִזִּ֖ים עִזִּ֖ים - שם עצם, נקבה, רבים, נפרד

צורת יסוד: 5795
מורפ': HNcfpa אֶחָ֑ד אֶחָ֑ד - תואר, מספר מונה, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 259
מורפ': HAcmsa וַיִּשְׁלַ֛ח וַ - ו' החיבור
יִּשְׁלַ֛ח - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/7971
מורפ': HC/Vqw3ms בְּיַד בְּ - מילת יחס
יַד - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך

צורת יסוד: b/3027
מורפ': HR/Ncbsc־דָּוִ֥ד דָּוִ֥ד - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 1732
מורפ': HNp בְּנ֖וֹ בְּנ֖ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 1121 a
מורפ': HNcmsc/Sp3ms אֶל אֶל - מילת יחס

צורת יסוד: 413
מורפ': HR־שָׁאֽוּל שָׁאֽוּל - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 7586
מורפ': HNp׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וַיִּקַּ֨ח קדמא (משרת, דרגא 5) יִשַׁ֜י גרש (שליש, דרגא 4)

חֲמ֥וֹר מרכא (משרת, דרגא 5) לֶ֨חֶם֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

וְנֹ֣אד מונח (משרת, דרגא 5) יַ֔יִן זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וּגְדִ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) עִזִּ֖ים טפחא (מלך, דרגא 2)

אֶחָ֑ד אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וַיִּשְׁלַ֛ח תביר (משנה, דרגא 3)

בְּיַד־דָּוִ֥ד מרכא (משרת, דרגא 5) בְּנ֖וֹ טפחא (מלך, דרגא 2)

אֶל־שָׁאֽוּל סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וַיִּקַּח יִשַׁי חֲמוֹר לֶחֶם שעליו טעון לחם וְנֹאד שק עור יַיִן וּגְדִי עִזִּים אֶחָד, וַיִּשְׁלַח בְּיַד דָּוִד בְּנוֹ אֶל שָׁאוּל להביא מתנה לשאול.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות