מ"ג שמואל א טז יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וישלח שאול מלאכים אל ישי ויאמר שלחה אלי את דוד בנך אשר בצאן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּשְׁלַח שָׁאוּל מַלְאָכִים אֶל יִשָׁי וַיֹּאמֶר שִׁלְחָה אֵלַי אֶת דָּוִד בִּנְךָ אֲשֶׁר בַּצֹּאן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּשְׁלַ֥ח שָׁא֛וּל מַלְאָכִ֖ים אֶל־יִשָׁ֑י וַיֹּ֕אמֶר שִׁלְחָ֥ה אֵלַ֛י אֶת־דָּוִ֥ד בִּנְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר בַּצֹּֽאן׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וּשְׁלַח שָׁאוּל אִזְגַדִין לְוַת יִשָׁי וַאֲמַר שַׁדַר לִי יַת דָוִד בְּרָךְ דִי בְּעָנָא:

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"אשר בצאן" - אשר רועה בצאן

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"שלחה אלי". לא ידע עדין אם ימצא חן בעיניו שישאר אצלו, ורצה רק לראותו: