קטגוריה:שמואל א ו ג
ויאמרו אם משלחים את ארון אלהי ישראל אל תשלחו אתו ריקם כי השב תשיבו לו אשם אז תרפאו ונודע לכם למה לא תסור ידו מכם.
וַיֹּאמְרוּ אִם מְשַׁלְּחִים אֶת אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אַל תְּשַׁלְּחוּ אֹתוֹ רֵיקָם כִּי הָשֵׁב תָּשִׁיבוּ לוֹ אָשָׁם אָז תֵּרָפְאוּ וְנוֹדַע לָכֶם לָמָּה לֹא תָסוּר יָדוֹ מִכֶּם.
וַיֹּאמְר֗וּ אִֽם־מְשַׁלְּחִ֞ים אֶת־אֲר֨וֹן אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ אַל־תְּשַׁלְּח֤וּ אֹתוֹ֙ רֵיקָ֔ם כִּי־הָשֵׁ֥ב תָּשִׁ֛יבוּ ל֖וֹ אָשָׁ֑ם אָ֤ז תֵּרָֽפְאוּ֙ וְנוֹדַ֣ע לָכֶ֔ם לָ֛מָּה לֹא־תָס֥וּר יָד֖וֹ מִכֶּֽם׃
וַיֹּאמְר֗וּ וַ - ו' החיבור
יֹּאמְר֗וּ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw3mp אִֽם אִֽם - ו' החיבור
צורת יסוד: 518 a
מורפ': HC־מְשַׁלְּחִ֞ים מְשַׁלְּחִ֞ים - פועל, פיעל, בינוני פעיל (הווה), זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: 7971
מורפ': HVprmpa אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־אֲר֨וֹן אֲר֨וֹן - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 727
מורפ': HNcbsc אֱלֹהֵ֤י אֱלֹהֵ֤י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
צורת יסוד: 430
מורפ': HNcmpc יִשְׂרָאֵל֙ יִשְׂרָאֵל֙ - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3478
מורפ': HNp אַל אַל - מילית, שלילה
צורת יסוד: 408
מורפ': HTn־תְּשַׁלְּח֤וּ תְּשַׁלְּח֤וּ - פועל, פיעל, ציווי מקוצר (Jussive), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 7971
מורפ': HVpj2mp אֹתוֹ֙ אֹת - מילית, מושא ישיר (את)
וֹ֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo/Sp3ms רֵיקָ֔ם רֵיקָ֔ם - תואר הפועל
צורת יסוד: 7387
מורפ': HD כִּֽי כִּֽי - ו' החיבור
צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC־הָשֵׁ֥ב הָשֵׁ֥ב - פועל, הפעיל, מקור מוחלט
צורת יסוד: 7725
מורפ': HVha תָּשִׁ֛יבוּ תָּשִׁ֛יבוּ - פועל, הפעיל, ציווי מקוצר (Jussive), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 7725
מורפ': HVhj2mp ל֖וֹ ל֖ - מילת יחס
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp3ms אָשָׁ֑ם אָשָׁ֑ם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 817
מורפ': HNcmsa אָ֤ז אָ֤ז - תואר הפועל
צורת יסוד: 227 a
מורפ': HD תֵּרָֽפְאוּ֙ תֵּרָֽפְאוּ֙ - פועל, נפעל, עתיד, גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 7495
מורפ': HVNi2mp וְנוֹדַ֣ע וְ - ו' החיבור
נוֹדַ֣ע - פועל, נפעל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/3045
מורפ': HC/VNq3ms לָכֶ֔ם לָ - מילת יחס
כֶ֔ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp2mp לָ֛מָּה לָ֛ - מילת יחס
מָּה - מילית, ה' השאלה
צורת יסוד: l/4100
מורפ': HR/Ti לֹא לֹא - מילית, שלילה
צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn־תָס֥וּר תָס֥וּר - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 5493
מורפ': HVqi3fs יָד֖וֹ יָד֖ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 3027
מורפ': HNcbsc/Sp3ms מִכֶּֽם מִ - מילת יחס
כֶּֽם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: m/4480 a
מורפ': HR/Sp2mp׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וַיֹּאמְר֗וּ רביעי (משנה, דרגא 3)
אִֽם־מְשַׁלְּחִ֞ים גרשיים (שליש, דרגא 4)
אֶת־אֲר֨וֹן קדמא (משרת, דרגא 5) אֱלֹהֵ֤י מהפך (משרת, דרגא 5) יִשְׂרָאֵל֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
אַל־תְּשַׁלְּח֤וּ מהפך (משרת, דרגא 5) אֹתוֹ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
רֵיקָ֔ם זקף קטן (מלך, דרגא 2)
כִּֽי־הָשֵׁ֥ב מרכא (משרת, דרגא 5) תָּשִׁ֛יבוּ תביר (משנה, דרגא 3)
ל֖וֹ טפחא (מלך, דרגא 2)
אָשָׁ֑ם אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
אָ֤ז מהפך (משרת, דרגא 5) תֵּרָֽפְאוּ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
וְנוֹדַ֣ע מונח (משרת, דרגא 5) לָכֶ֔ם זקף קטן (מלך, דרגא 2)
לָ֛מָּה תביר (משנה, דרגא 3)
לֹא־תָס֥וּר מרכא (משרת, דרגא 5) יָד֖וֹ טפחא (מלך, דרגא 2)
מִכֶּֽם סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַיֹּאמְרוּ: "אִם מְשַׁלְּחִים אֶת אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אַל תְּשַׁלְּחוּ אֹתוֹ רֵיקָם ללא מתנות, כִּי הָשֵׁב תָּשִׁיבוּ לוֹ אָשָׁם קורבן לכפר על אשמכם - אָז תֵּרָפְאוּ, וְנוֹדַע ובזה יוודע לָכֶם לָמָּה לֹא תָסוּר יָדוֹ מִכֶּם מלהכות אתכם".
פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"אז תרפאו" - רצה לומר כשתרפאו אז יהיה נודע לכם בבירור למה לא תסור ידו קודם ההשבה רצה לומר אז תדעו שיד ה' עשתה זאת
"תשיבו לו אשם" - תשיבו לה' קרבן אשם כדין המועל בהקדש
"אם משלחים" - רצה לומר אם יצא הדבר לשלחו למקומו אל תשלחנו ריקם מבלי מנחה ותשורהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
הארון או לא, כמ"ש (פסוק ט) וראיתם אם דרך גבולו יעלה וכו' ואם לא וידענו כי לא ידו נגעה בנו וכו', והיה דעתם לעשות על זה בחינה ע"י הפרות העלות. ורק על השאלה השניה ידעו תשובה ברורה, ולכן הקדימו תשובת השאלה השניה (בשגם כי צריך להכין את האשם תחלה טרם יעשו את הבחינה בעגלה באשר יצטרכו להניח הארגז וכלי הזהב אשר השיבו לו אשם בצדו). וז"ש "אם משלחים את ארון אלהי ישראל", ר"ל אנחנו לא נדע עדיין אם יפול דבר הבחינה כי יצטרך לשלחו, רק זאת ידענו שבאם אחר הבחינה יתברר כי צריך לשלחו, אז "אל תשלחו אותו ריקם כי השב תשיבו לו אשם אז תרפאו", כי אם יתברר שבאה המכה בסבת הארון ובעבור הבוז והקלון שעשיתם לו שהולכתם אותו שבי לפני צר, אז אם תשלחוהו בלא אשם הגם כי בזה תרויחו כי יניח ידו מהכותכם עוד בעתיד, בכל זה לא יתרצה אליכם על העבר ולא ירפוא לכם לגהה מכם מזור לרפאות המוכים מכבר על מרים. אבל אם תשיבו לו אשם לרצותו על החטא העבר, ירפאו גם המוכים והחולים, וגם אם לא יספיק האשם להשיב חרון אפו עכ"פ "ונודע לכם למה לא תסור ידו מכם", ר"ל שאז בהכרח יודיעכם ע"י נביאיכם וקוסמיכם (אשר עתה בחרונו יבהלמו והעלים מאתם על מה עשה ככה לארץ הזאת) מה הסבה שלא תסור ידו, ובזה נוכל להודע מה לעשות עוד להשיב אפו וחמתו:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שמואל א ו ג"
קטגוריה זו מכילה את 3 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 3 דפים.