קטגוריה:שיר השירים ח ד
השבעתי אתכם בנות ירושלם מה תעירו ומה תעררו את האהבה עד שתחפץ.
הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלָ͏ִם מַה תָּעִירוּ וּמַה תְּעֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ.
הִשְׁבַּ֥עְתִּי אֶתְכֶ֖ם בְּנ֣וֹת יְרוּשָׁלָ֑͏ִם מַה־תָּעִ֧ירוּ ׀ וּֽמַה־תְּעֹ֥רְר֛וּ אֶת־הָאַהֲבָ֖ה עַ֥ד שֶׁתֶּחְפָּֽץ׃
הִשְׁבַּ֥עְתִּי הִשְׁבַּ֥עְתִּי - פועל, הפעיל, עבר, גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 7650
מורפ': HVhp1cs אֶתְכֶ֖ם אֶתְ - מילית, מושא ישיר (את)
כֶ֖ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo/Sp2mp בְּנ֣וֹת בְּנ֣וֹת - שם עצם, נקבה, רבים, נסמך
צורת יסוד: 1323
מורפ': HNcfpc יְרוּשָׁלִָ֑ם יְרוּשָׁלִָ֑ם - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3389
מורפ': HNp מַה מַה - מילית, ה' השאלה
צורת יסוד: 4100
מורפ': HTi־תָּעִ֧ירוּ תָּעִ֧ירוּ - פועל, הפעיל, עתיד, גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 5782
מורפ': HVhi2mp׀ וּֽמַה וּֽ - ו' החיבור
מַה - מילית, ה' השאלה
צורת יסוד: c/4100
מורפ': HC/Ti־תְּעֹֽרְר֛וּ תְּעֹֽרְר֛וּ - פועל, פולל, עתיד, גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 5782
מורפ': HVoi2mp אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־הָאַהֲבָ֖ה הָ - מילית, ה' הידיעה
אַהֲבָ֖ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/160
מורפ': HTd/Ncfsa עַ֥ד עַ֥ד - מילת יחס
צורת יסוד: 5704
מורפ': HR שֶׁתֶּחְפָּֽץ שֶׁ - מילית, זיקה (ש/אשר)
תֶּחְפָּֽץ - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: s/2654 a
מורפ': HTr/Vqi3fs׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
הִשְׁבַּ֥עְתִּי מרכא (משרת, דרגא 5) אֶתְכֶ֖ם טפחא (מלך, דרגא 2)
בְּנ֣וֹת מונח (משרת, דרגא 5) יְרוּשָׁלִָ֑ם אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
מַה־תָּעִ֧ירוּ דרגא (משרת, דרגא 5) ׀ פסיק (לא מנוגן, דרגא 6) וּֽמַה־תְּעֹֽרְר֛וּ תביר (משנה, דרגא 3)
אֶת־הָאַהֲבָ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)
עַ֥ד מרכא (משרת, דרגא 5) שֶׁתֶּחְפָּֽץ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
פרשנות מסורתית:
רש"י
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
(ד) "השבעתי", מסיימת דבריה אתם בנות ירושלים אשר השבעתי את אהבתינו כמה פעמים, ואני השבעתי אתכם תמיד בצבאות או באילות. אמנם עתה איני מתירא מכם, כי מה תעירו ומה תעוררו, לא תוכלו עתה להשבית את האהבה בשום אופן:
מליצה:
(ד) "השבעתי". אולם תחזור מדבריה, אומרת, אתם בנות ירושלים שהם כחות הגויה, הלא השבעתי אתכם תמיד בצבאות או באילות השדה, כי הייתם תמיד מפרידים ביני ובין הקדש, אבל עתה מה תעירו ומה תעוררו את האהבה, לא תועילו מאומה לא לרחק ולא לקרב, כי נפרדתי מבנות החומר ואני בצל שדי אתלונן:מדרש רבה
( אין טקסט בדפוס על סימן זה )
רוקח
האהבה עד שתחפץ ר"ת שעה, כך ג' פעמים בספר שיר השירים1057, הרי ג' שעה, כי לעתיד לבא1058 בג' שעות שנאמר "עתה אקום" א', "[עתה] ארומם" ב', "עתה אנשא"1059 ג' – במדרש שיר השירים1060.
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שיר השירים ח ד"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.