שיר השירים רבה ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שיר השירים רבה · ח · >>

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל

פרשה ח[עריכה]

שיר השירים רבה פרשה ח פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

שיר השירים רבה · ח · א · >>


א. [עריכה]

מי יתנך כאח לי באי זה אח? כקין להבל. קין הרג להבל, שנאמר: (בראשית ד') ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו. אלא כישמעאל ליצחק?! ישמעאל שונא ליצחק. אלא כעשו ליעקב?! הרי נאמר: (שם כ"ז) וישטום עשו את יעקב. אלא כאחי יוסף ליוסף?! שונאין היו אותו, שנאמר: (שם ל"ז) ויקנאו בו אחיו. באי זה אח יונק שדי אמי? הוי אומר: כיוסף לבנימין שאהבו בלבו, שנאמר: (שם מ"ג) וירא יוסף אתם את בנימין. אמצאך בחוץ אשקך חוץ, זה המדבר שהוא חוץ לישוב. אשקך בשני אחים שנשקו זה לזה. ואלו הן? משה ואהרן, שנאמר: (שמות ד') וילך ויפגשהו בהר האלהים וישק לו. לא יבוזו לו אמר ר' פנחס: מעשה בשני אחים שהיה אחד במירון ואחד בגוש חלב נפלה דליקה בבית זה שהיה במירון ובאת אחותו מגוש חלב התחילה מגפפתו מחבקתו ומנשקתו ואומרת: לית דא מבדה לי, דהוה אחי באננקי ונתפלט ממנה:

<< · שיר השירים רבה · ח · ב · >>


ב. [עריכה]

אנהגך אביאך אנהגך מהעליונים לתחתונים. אביאך אל בית אמי זה סיני. אמר רבי ברכיה: למה קוראין לסיני בית אמי? שמשם נעשו ישראל כתינוק בן יומו. תלמדני מצוות ומעשים טובים. אשקך מיין הרקח אלו משניות גדולות, כגון: משנתו של ר' חייא רבה, ומשנתו של רבי הושעיא ושל בר קפרא, ומשנת ר' עקיבא. מעסיס רמוני אלו ההגדות שטעמן כרמון. דבר אחר: אשקך מיין הרקח זה התלמוד שמפוטם במשניות. כרקח מעסיס רמוני אלו בגדי כהונה גדולה, היך מה דאת אמר: (שמות כ"ח) פעמון זהב ורמון:

<< · שיר השירים רבה · ח · ג · >>


ג. [עריכה]

( אין טקסט בדפוס על סימן זה )

<< · שיר השירים רבה · ח · ד · >>


ד. [עריכה]

( אין טקסט בדפוס על סימן זה )

<< · שיר השירים רבה · ח · ה · >>


ה. [עריכה]

מי זאת עולה מן המדבר עלוויה מהמדבר, סילוקה מן המדבר, מיתתה מן המדבר, הדא מה דאת אמר: (במדבר י"ד) במדבר הזה יתמו ושם ימותו. מתרפקת על דודה אמר רבי יוחנן: שהיא מנחת פרקי תורה ופרקי מלכות לעתיד לבא. תחת התפוח עוררתיך דרש פלטיון איש רומי ואמר: נתלש הר סיני ונצב בשמי מרום, והיו ישראל נתונים תחתיו שנאמר: (דברים ד') ותקריבון ותעמדון תחת ההר. דבר אחר: תחת התפוח עוררתיך זה סיני. ולמה נמשל בתפוח? אלא מה תפוח זה עושה פירות בחדש סיון, כך התורה נתנה בסיון. דבר אחר: תחת התפוח עוררתיך למה לא באגוז ואילן אחר? אלא כל אילן דרכו מוציא עליו תחלה ואח"כ פירותיו, ותפוח זה מוציא פירותיו תחלה ואחר כך מוציא עליו, כך הקדימו ישראל עשייה לשמיעה, שנאמר: (שמות כ"ד) נעשה ונשמע. אמר הקב"ה: אם אתם מקבלים עליכם תורתי מוטב, ואם לאו, הריני כובש עליכם ההר הזה והורג אתכם. שמה חבלתך אמך וכי שמה חבלה? אמר ר' ברכיה: לאחד שהלך במקום סכנה וניצל פגע ביה חבריה. א"ל: בההוא אתרא דסכנתא עברת? כמה סכנתא עברת, כדון ילדך אמך, כמה צערה עברה עליך, וכדין איתברית ברייה חדתא. אמר רבי אבא בר כהנא: שמה חבלה ושמה חובלה חבלה, בשעה שאמרו: (שם) כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע. שמה חובלה, בשעה שאמרו לעגל: (שם ל"ב) אלה אלוהיך ישראל, וחובלו נתמשכנו. תני ר' שמעון בן יוחאי: זיין שנתן לישראל בחורב שם המפורש היה חקוק עליו, וכשחטאו נוטל מהם. רבי איבו ורבנן רבי איבו אמר: מאליו היה נקלף. ורבנן אמרי: מלאך היה יורד ומקלפו. אמר רבי שמעון בן חלפתא: עלובה היא הכלה שמקלקלת בתוך חופתה. אמר רבי יוחנן: אבדו עצה טובה שנתנה להם בסיני, שנאמר: (משלי א') ותפרעו כל עצתי ואין עצה, אלא תורה שנאמר: (שם ח') לי עצה ותושיה. ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי: כתיב: (דברים ט') ובחורב הקצפתם את ה'. אמר הקדוש ברוך הוא: באתי לברך אתכם ומצאתי חככם נקוב שאינו מחזיק ברכה, שנאמר: (שמות ל"ב) וירא משה את העם כי פרוע הוא ואין פרוע, אלא נקוב, היך מה דאת אמר: ותפרעו כל עצתי. רבי לוי אמר: עשיתם להקב"ה כאלו מתאבל עליכם, אית אתרין צווחין לבית אבלה בית קצופה:

<< · שיר השירים רבה · ח · ו · >>


ו. [עריכה]

שימני כחותם אמר רבי מאיר: אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: רבש"ע! מה שחשבת בלבך לעשות לנו עשה. דאמר ר' יוחנן בשם ר' אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי: בשעה שעמדו ישראל לפני הר סיני ואמרו: נעשה ונשמע, באותה שעה קרא הקב"ה למלאך המות, ואמר לו: אע"פ שמניתיך קפוקליטור קוזמוקרוטור על בריותי, אין לך עסק באומה זו, הדא הוא דכתיב: (דברים ה') ויהי כשמעכם את הקול מתוך החשך. וכי יש חשך למעלה, והא כתיב: (דניאל ב') ונהורא עמה שרא ומהו מתוך החשך? זה מלאך המות שקרוי חשך, שנאמר: (שמות ל"ב) והלוחות מעשה אלוהים המה והמכתב מכתב אלוהים, הוא חרות על הלוחות, אל תקרי חרות אלא חירות. רבי יהודה ור' נחמיה ורבנן רבי יהודה אומר: חירות ממלאך המות. ר' נחמיה אמר: חירות מן המלכיות. ורבנן אמרי: חירות מן היסורין: דבר אחר: שימני כחותם ר' ברכיה אמר: זה קריאת שמע, שנאמר: (דברים ו') והיו הדברים האלה וגו' על לבבך. כחותם על זרועך אלו התפילין, היך מה דאת אמר: (שם) וקשרתם לאות על ידך. אמר רבי מאיר: שימני כחותם על לבך. כחותם על זרועך כיהויכין. דאמר רבי מאיר: נשבע הקדוש ברוך הוא שבועה שהוא נותק מלכות בית דוד מידו, הדא הוא דכתיב: (ירמיה כ"ב) חי אני נאם ה' כי אם יהיה כניהו בן יהויקים מלך יהודה חותם על יד ימיני, כי משם אתקנך. אמר רבי חנינא בר יצחק: משם אני נותק מלכות בית דוד. דבר אחר: אנתקתך אין כתיב כאן, אלא אתקנך אתקנך בתשובה, ממקום שנתיקתך, שם תהיה תקנתך. אמר רבי זעירא: אנא שמעית קליה דרבי יצחק יתיב דריש הדא מילה ולית אנא ידעה מה היא. אמר ליה רבי אחא אריכא: תימר הדא ה"ד: (שם) כתבו את האיש הזה ערירי גבר לא יצלח בימיו, בימיו אינו מצליח אבל בימי בנו מצליח, דכתיב: (חגי ב') ביום ההוא נאם ה' צבאות אקחך זרובבל בן שאלתיאל עבדי נאם ה' ושמתיך כחותם וגו'. ר' אחא בר רבי אבון בר בנימין, בשם ר' אחא בריה דרב פפי אמרין: גדול כחה של תשובה שמבטלת הגזירה ומבטלת את השבועה. מבטלת הגזרה מניין? שנאמר: כתבו את האיש הזה ערירי. וכתיב: ביום ההוא נאם ה' צבאות אקחך זרובבל בן שאלתיאל עבדי וגו'. מבטלת את השבועה מניין? שנאמר חי אני נאם ה' כי אם יהיה כניהו בן יהויקים מלך יהודה חותם על יד ימיני. וכתיב: (ד"ה א' ג') ובני יכניה אסיר שאלתיאל בנו וגו'. רבי תנחום בר' ירמיה אמר: אסיר שהיה חבוש בבית האסורין שאלתיאל, שממנו הושתלה מלכות בית דוד. דבר אחר: אסיר שאסר הקב"ה בשבועה את עצמו, שאלתיאל ששאל לבית דין של מעלה והתירו לו נדרו:

אמר ר' איבו: שני דברים שאלו ישראל מלפני הקדוש ברוך הוא ולא שאלו כהוגן, עמדו הנביאים ותקנו על ידיהם. ישראל אמרו: (הושע ו') ויבא כגשם לנו. אמרו להן הנביאים: לא שאלתם כהוגן שהגשמים הללו סימן טירחות הן לעולם: יוצאי דרכים מצירין בהם. מפרישי ימים מצירין בהם. טחי גגות מצירין בהם. דורכי גיתות מצירין בהם. עומסי גרנות מצירין בהם. מי שבורו מלא מים וגתו מלא יין מצירין בהם. ואתם אומרים ויבא כגשם לנו?! ועמדו הנביאים ותקנו: (שם י"ד) אהיה כטל לישראל. ועוד אמרו ישראל לפני הקב"ה: שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך. אמרו להם הנביאים: לא שאלתם כהוגן, הלב פעמים נראה ופעמים אינו נראה, ואין חותמו נגלה. ואיזהו כהוגן? (ישעיה ס"ב) והיית עטרת תפארת ביד ה'. ר' סימון בן קוזות אמר בשם ר' לוי: אמר להם הקדוש ברוך הוא: לא אתם ולא נביאכם שאלתם כהוגן וכראוי, שמלך בשר ודם עובר ועטרה נופלת מעל ראשו, וצניף מלוכה מעליה ואיזה כהוגן? הדא הוא דכתיב: (שם מ"ט) הן על כפים חקותיך חומותיך נגדי תמיד, כשם שאי אפשר לו לאדם לשכח כפות ידיו, כך (שם) גם אלה תשכחנה ואנכי לא אשכחך: 3

כי עזה כמות אהבה עזה אהבה כמות שהקב"ה אוהב אתכם, הדא הוא דכתיב: (מלאכי א') אהבתי אתכם אמר ה' וגו'. קשה כשאול קנאה בשעה שמקנאים אותו בעבודת כוכבים שלהם, שנאמר: (דברים ל"ב) יקניאוהו בזרים. דבר אחר: כי עזה כמות אהבה אהבה שאהב יצחק את עשו, הדא הוא דכתיב: (בראשית כ"ה) ויאהב יצחק את עשו. קשה כשאול קנאה שקנא עשו ליעקב, שנאמר: (שם כ"ז) וישטום עשו את יעקב. דבר אחר: כי עזה כמות אהבה אהבה שאהב יעקב ליוסף, שנאמר (שם ל"ז) וישראל אהב את יוסף מכל בניו. קשה כשאול קנאה שקנאו בו אחיו שנאמר (שם) ויקנאו בו אחיו. דבר אחר: כי עזה כמות אהבה אהבה שאהב יהונתן לדוד, שנאמר: (שמואל א' י"ח) ויאהבהו יהונתן כנפשו. קשה כשאול קנאה קנאה שקנא שאול לדוד שנאמר (שם) ויהי שאול עוין את דוד. דבר אחר: כי עזה כמות אהבה אהבה שאוהב האיש לאשתו, שנאמר (קהלת ט') ראה חיים עם אשה אשר אהבת. קשה כשאול קנאה קנאה שמקנא לה ואומר לה: אל תדברי עם איש פלוני והלכה ודברה עמו, מיד: (במדבר ה') ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו. דבר אחר: כי עזה כמות אהבה אהבה שאהבו דורו של שמד להקדוש ברוך הוא שנאמר: (תהילים מ"ד) כי עליך הורגנו כל היום. קשה כשאול קנאה שעתיד הקב"ה לקנא לציון קנאה גדולה, הדא הוא דכתיב: (זכריה ח') כה אמר ה' קנאתי לציון קנאה גדולה. רשפיה רשפי אש שלהבת יה רבי ברכיה אמר: כאש של מעלה לא האש מכבה למים, ולא המים מכבין לאש:

<< · שיר השירים רבה · ח · ז · >>


ז. [עריכה]

מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה מים רבים, אלו אומות העולם, שנאמר: (ישעיה י"ז) הוי המון עמים רבים. לא יוכלו לכבות את האהבה, אהבה שהקדוש ברוך הוא אוהב לישראל, שנאמר: אהבתי אתכם אמר ה'. ונהרות לא ישטפוה אלו אומות העולם, היך מה דאת אמר: (שם) ביום ההוא יגלח ה' בתער השכירה בעברי נהר וגו', ולכן הנה ה' מעלה וגו', מי הנהר. אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה אם פותחין הן כל אומות העולם את כל תסבריות שלהן ונותנים ממונם בדבר אחד מן התורה אינו מתכפר בידם לעולם. דבר אחר: אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה אם פותחין אומות העולם כל תסבריות שלהן בדבר אחד מן התורה, ונותנין כל ממונם בדמיו של ר' עקיבא וחביריו אין מתכפר להם לעולם. בוז יבוזו לו ר' יוחנן הוה מטייל וסליק מטבריה לציפורין, והוה רבי חייא בר אבא סמך ליה מטון חד בית חקלא. אמר רבי יוחנן: הדין בית חקלא הות דידי וזבינתיה בגין מלעי באוריתא מטון חד בית כרם. ואמר רבי יוחנן: הדין בית כרם דידי הוה וזבינתיה בגין מלעי באוריתא. מטון חד בית זיתא ואמר: כמו כן. שרי ר' חייא בר אבא בכי, א"ל: מה את בכי? א"ל: בכי אנא דלא שבקת לסיבותיך כלום. א"ל: חייא בני ונקלה זו בעיניך, מה שעשיתי שמכרתי דבר שניתן לששה ימים, שנאמר (שמות כ') כי ששת ימים עשה ה', אבל התורה ניתנה לארבעים יום, שנאמר: (שם ל"ד) ויהי שם עם ה' ארבעים יום. וכתיב: (דברים ט') ואשב בהר ארבעים יום. כד דמך רבי יוחנן היה דורו קורא עליו אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה שאהב ר' יוחנן את התורה. בוז יבוזו לו כד דמך רבי אושעיא איש טרייה ראו מטתו פורחת באויר, היה דורו קורין עליו: אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה שאהב הקב"ה לר' אושעיא איש טרייה, בוז יבוזו לו:

<< · שיר השירים רבה · ח · ח · >>


ח. [עריכה]

אחות לנו קטנה אלו ישראל. רבי עזריה בשם רבי יהודה ב"ר סימון: לעתיד לבא עתידין כל שרי אומות העולם באין ומקטרגין את ישראל לפני הקדוש ברוך הוא ואומרין: רבש"ע! אלו עבדו עבודת כוכבים ואלו עבדו עבודת כוכבים. אלו גלוי עריות ואלו גלוי עריות. אלו שפכו דמים ואלו שפכו דמים. מפני מה אלו יורדין לגיהנם ואלו אינן יורדין?! אמר להם הקב"ה: אחות לנו קטנה. מה קטן זה כל מה שהוא עושה אין ממחין על ידו. למה? שהוא קטן, כך כל מה שישראל מתלכלכין כל ימות השנה בעונותיהן, בא יוה"כ ומכפר עליהם, שנאמר: (ויקרא ט"ז) כי ביום הזה יכפר עליכם: ר' ברכיה פתר קרא באברהם אבינו אחות לנו קטנה זה אברהם, שנאמר: (יחזקאל ל"ג) אחד היה אברהם ויירש את הארץ ואיחה את כל באי העולם לפני הקדוש ברוך הוא. בר קפרא אמר: כאדם שהוא מאחה הקרע עד שהוא קטן היה עסוק במצוות ומעשים טובים. ושדים אין לה שעדיין לא בא לכלל מצוות ומעשים טובים. מה נעשה לאחותנו ביום שידובר בה ביום שגזר נמרוד הרשע ואמר לירד לכבשן האש:

<< · שיר השירים רבה · ח · ט · >>


ט. [עריכה]

אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף אם חומה היא, זה אברהם. אמר הקב"ה: אם מעמיד הוא דברים כחומה, נבנה עליה טירת כסף, נצילנו ונבנה אותו בעולם. ואם דלת היא נצור עליה לוח ארז אם דל הוא ממצוות ומטלטל מעשיו כדלת נצור עליה לוח ארז. מה צורה זו אינה מתקיימת, אלא לשעה אחת, כך איני מתקיים עליו אלא לשעה אחת. אני חומה אמר אברהם לפני הקדוש ברוך הוא: אני חומה ואעמיד מעשים טובים כחומה. ושדי כמגדלות שאני עתידה להעמיד כתים כתים וחבורות של צדיקים, כיוצא בי בעולמך. אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום אמר לו הקב"ה: כשם שירדת לכבשן האש, כך אני מוציאך בשלום, הדא הוא דכתיב: (בראשית ט"ו) אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים:

ר' יוחנן פתר קראי בסדום ובישראל אחות לנו זו סדום, הדא הוא דכתיב (יחזקאל ט"ז) ואחותך הגדולה שמרון. ושדים אין לה שלא הניקה מצוות ומעשים טובים. מה נעשה לאחותנו ביום שגזר ב"ד של מעלה שתשרף באש, שנאמר: (בראשית י"ט) וה' המטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש. אם חומה היא נבנה עליה אלו ישראל. אמר הקדוש ברוך הוא: אם מעמידין ישראל מעשיהן כחומה, נבנה עליהם ונצילם, ואם דלת היא, אם מטלטלין הן דבריהם כדלת זו, נצור עליה לוח ארז. מה צורה זו אינה מתקיימת, אלא לשעה אחת, כך איני מתקיים עליו, אלא לשעה אחת. אני חומה אמרו ישראל לפני הקב"ה: רבש"ע! אנו חומה ונעמיד מצוות ומעשים טובים כחומה. ושדי כמגדלות שאנו עתידים להעמיד כתות כתות של צדיקים, כיוצא בנו בעולמך. אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום למה? שהיו כל אומות העולם מונין לישראל ואומרים להם: א"כ למה הגלה אתכם מארצו, ולמה החריב למקדשו? וישראל היו משיבין להם: אנו דומין לבת מלכים שהלכה לעשות רגל, רדופים בבית אביה סוף שחוזרת לביתה לשלום. דבר אחר: אם חומה היא זה חנניה מישאל ועזריה. אמר הקדוש ברוך הוא: אם מעמידין הן חנניה מישאל ועזריה מעשיהם, נבנה עליהם העולם ונצילם, ואם דלתואם מטלטלין הן מעשיהן כדלת זו, נצור עליה לוח ארז. מה צורה זו אינה מתקיימת, אלא לשעה אחת, כך איני מתקיים עליהן אלא לשעה אחת. אני חומה אמרו לפני הקב"ה: אנו חומה ואנו מעמידין מצוות ומעשים טובים כחומה. ושדי כמגדלות אנו עתידין להעמיד בעולמך כתות של צדיקים כיוצא בנו. אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום אמר להם הקדוש ברוך הוא: כשם שירדתם לכבשן האש בשלום, כך אוציא אתכם משם בשלום, הדא הוא דכתיב: (דניאל ג') באדין נפקין שדרך מישך ועבד נגו: רבנן פתרי קרא בעולי גולה אחות לנו קטנה אלו עולי גולה. קטנה שהיו דלים באכלוסין. ושדים אין לה אלו חמישה דברים שהיה בית אחרון חסר מן הראשון, ואלו הן: אש של מעלה, ושמן המשחה, ארון, רוח הקדש, ואורים ותומים, הדא הוא דכתיב: (חגי א') וארצה בו ואכבדה ואכבד כתיב חסר ה'. מה נעשה לאחותנו מה נעשה ביום שנגזר: (עזרא ה') די עבר פרת עבר די לא עבר לא יעבור. אם חומה היא אלו ישראל העלו חומה מבבל לא חרב בית המקדש בההיא שעתא פעם שנית. רבי זעירא נפיק ליה לשוקא למיזבן מקומא א"ל: לדין דהוא תקיל תקיל יאות. ואמר ליה: לית את אזיל לן מן הכא בבלייא די חריבון אבהתיה! בההיא ענתה, אמר ר' זעירא: לית אבהתי כאבהתהון דהדין?! על לבית וועדא ושמע קליה דרבי שילא יתיב דריש אם חומה היא אילו עלו ישראל חומה מן הגולה, לא חרב בית המקדש. פעם שנייה אמר: יפה לימדני עם הארץ. ואם דלת היא נצור עליה לוח ארז מה צורה זו, אף על פי שהיא מטשטשת מקומה ניכר, כך אע"פ שחרב בית המקדש לא בטלו ישראל פעמי רגלים שלהם, ג' פעמים בשנה. אני חומה אמר רבי איבו: אמר הקב"ה: עתיד אני לעשות לישראל סניגור בין אוה"ע. אי זה זה? זה בת קול, הדא הוא דכתיב: (ישעיה א') לולי ה' צבאות הותיר לנו שריד. תנא משמתו נביאים אחרונים חגי זכריה ומלאכי פסקה רוח הקדש מישראל, אף על פי כן היו משמשין בבת קול. מעשה שנמנו חכמים בעליית בית גדיא ביריחו, יצתה בת קול ואמרה להם: יש ביניכם אדם אחד שהוא ראוי לרוח הקדש, אלא שאין דורו כדי לכך! נתנו עיניהם בהלל הזקן. כשמת היו אומרים עליו: הא ענו, הא חסיד תלמידו של עזרא. שוב מעשה שנמנו בכרם ביבנה חכמי ישראל וכי בכרם היו?! אלא זו סנהדרין, שעשויה שורות שורות דגלים דגלים כמטעת של כרם. יצתה בת קול ואמרה להם: יש ביניכם אדם אחד שהוא ראוי לרוח הקדש, אלא שאין דורו כדי לכך! נתנו עיניהם בשמואל הקטן. וכשמת, אמרו עליו: הא ענו, הא חסיד, תלמידו של הלל הזקן. אף הוא אמר ג' דברים בשעת מיתתו: שמעון וישמעאל לחרבא ושאר חברוהי לקטלא ושאר עמא לביזא ועקן סגיאן עתידין למיתי בעלמא ובארמי אמרן. ואף על יהודה בן בבא התקינו שיהו אומרין עליו: הא ענו הא חסיד תלמידו של שמואל, אלא שנטרפה לו שעה, שאין מספידין הרוגי מלכות. מעשה ששמע יוחנן כוהן גדול בת קול יוצאת מקדש הקדשים, ואמרה: נצחו טליא דאזיל לאגחא קרבא באנטוכיא, וכתבו אותו היום ואותה שעה והיה כן, ובאותו היום נצחו. מעשה ששמע שמעון הצדיק בת קול יוצאת מבית קדש הקדשים ואמרת: בטילת עבידתא די אמר סנאה למיחרבא היכלא ונהרג גיוסלוקין ובטלו גזירותיו ובלשון ארמי שמען. ר' חוניא בשם ר' ראובן: מלך במדינה צועקים לו והוא עושה אם אין מלך במדינה איקונין שלו שם, אלא שאין איקונין עושה מה שהמלך עושה. רבי יוחנן ור' שמואל בר נחמן ר' יוחנן אמר: כתיב: (דברים כ"ח) ונתן ה' לך שם לב רגז, כיון שעלו רוגז ניתן ועלה עמהם. רבי שמואל אמר: שמה לב רגז, כיון שעלו נתרפאו. ר"ל כד הוה חמי להון מצמתין בשוקא הוה אמר להון: בדרו גרמיכון. א"ל: בעליתכם לא נעשיתם חומה, וכאן באתם לעשות חומה?! ר' יוחנן כד הוה חמי להון הוה מקנתר להון אמר: מה נביא מקנתר להון, שנאמר: (הושע ט') ימאסם אלהי כי לא שמעו לו ואנא לית אנא מקנתר להון! אמר רבי אבא בר כהנא: אם ראית ספסלין מלאין בבליין בארץ ישראל, צפה לרגלי מלך המשיח. מה טעם? (איכה א') פרש רשת לרגלי. תני ר' שמעון בן יוחאי: אם ראית סוס פרסי קשור בקברי ארץ ישראל, צפה לרגליו של משיח. מה טעם? (מיכה ה') והיה זה שלום אשור כי יבא בארצנו וכי ידרוך בארמנותינו והקמונו עליו שבעה רועים וגו'. ואלו הן שבעה רועים? דוד באמצע, אדם שת מתושלח מימינו, אברהם ויעקב ומשה משמאלו. ויצחק להיכן הלך? הלך וישב על פתחה של גיהנם להציל בניו מדינה של גיהנם. ושמנה נסיכי אדם, אלו הן שמונה נסיכים: ישי, שאול, שמואל, עמוס, צפניה, חזקיה, אליהו, ומלך המשיח:

<< · שיר השירים רבה · ח · י · >>


י. [עריכה]

[יא] כרם היה לשלמה אלו ישראל, שנאמר: (ישעיה ה') כי כרם ה' צבאות בית ישראל. היה לשלמה למלך שהשלום שלו. בבעל המון המון בעל שהמו אחרי הבעל, היך מה דאת אמר: (שופטים י') ויעבדו את הבעלים ואת העשתרות, לפיכך באו עליהן המונות, העמיד עליהם משמרות. איש יביא בפריו אלף כסף הביא איש על פריו ומצא בו אלף צדיקים שלמים בתורה ובמעשים טובים. דבר אחר: כרם אלו ישראל, שנאמר: (ירמיה ב') ואביא אתכם אל ארץ הכרמל. (דברים י"א) ארץ אשר ה' אלוהיך דורש אותה. היה לשלמה למלך שהשלום שלו. בבעל המון שהמו אחרי המוני המוניות דמלכוותה, הדא הוא דכתיב: (יהושע ז') וארא בשלל אדרת שנער אחת טובה. ר' חנינא בר יצחק אמר: פורפירה בבליה. מה בבל עבדה הכא? תני ר' שמעון בן יוחאי: מלך בבל היה וקנה ביריחו והיה זה משלח לזה כותבות וזה משלח לזה דורוניות, הדא אמר: כל מלך שלא היה לו קצין בארץ ישראל לא היה תופש בעצמו, שהוא מלך. נתן את הכרם לנוטרים זה נבוכדנצר. איש יביא בפריו אלף כסף הביא איש על פריו וליקט מהן אלף צדיקים שלמים בתורה ובמע"ט, הדא הוא דכתיב: (מלכים ב' כ"ד) החרש והמסגר אלף החרש אלף והמסגר אלף. ורבנן אמרי: זה וזה אלף: דבר אחר כרם זו סנהדרין. דתנינן תמן: שלושה דברים העיד רבי ישמעאל לפני חכמים בכרם ביבנה וקבלו דבריו, וכי בכרם היו יושבין?! אלא זו סנהדרין שעשויה שורות שורות ככרם. היה לשלמה למלך שהשלום שלו. בבעל המון שהמו אחר הבעל, לפיכך באו עליהם המונים שהמו אחריהם המוני מלכים, הדא הוא דכתיב: (תהילים ס"ח) מלכי צבאות ידודון ידודון. ר' יודן בשם ר' איבו: מלאכי צבאות אין כתיב כאן, אלא מלכי הן מלכיהון דמלאכייא, אפילו מיכאל ואפילו גבריאל, ידודון ידודון. רבי יודן אמר: ידודון בהם ממדדין פיטקין, היך מה דאת אמר: (יואל ד') ועל עמי ידו גורל. ר' יודן בר' סימון אמר: ידודון בהליכה ידודון בחזירה. רבי אחווא בריה דרבי זעירא אמר: עשאן מרוצין, היך מה דאת אמר: (שמואל ב' ידח) למה זה אתה רץ בני וגו.' מהו ונות בית תחלק שלל? הנוה שבבית, זו התורה ואת נותנה לו והיא מחלקת שלל. דבר אחר: ונות בית, הנוה שבבית, את מחלקת שלל למטה. הנוה שבבית, זה משה, שנאמר (במדבר י"ב) בכל ביתי נאמן הוא, ואת נותנה לו והוא מחלקה שלל לתחתונים. ר' פנחס ור' אחא בשם ר' אלכסנדריא: כתיב (תהילים ח') ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ, אשר תנה הודך על השמים. ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי: תנה הודך אין כתיב כאן, אלא אשר תנה הודך, הודכה בה אישורך הוא, שתהא תורתך בשמים. אמר לון: לאו, לית שוקא נפיק מן גביכון. אמר ר' יודן: לאחד שהיה לו בן גידם אצבעים. מה עשה? הוליכו אצל סדקאריס ללמדו אומנות. התחיל מסתכל באצבעותיו, אמר: כל עצמה של אומנות זו אינה נקנית, אלא באצבעי, היאך זה שילמד?! הוי לית שוקה נפיק מן גביכון! כך בשעה שבקש הקדוש ברוך הוא ליתן תורה לישראל, היו מלאכי השרת מדדין להם לישראל והיו מדדין לפני הקב"ה, ואומרים: רבונו של עולם! אישורך הוא, הודך הוא, כבודך הוא, שתהיה תורתך בשמים! אמר לון: לית שוקה נפיק מן גביכון, כתיב בה: (ויקרא ט"ז) ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים וכי יש אשה ביניכם?! הוי לית שוקה נפיק מן גביכון. ועוד כתיב בה: (במדבר י"ט) אדם כי ימות באהל, וכי יש מיתה ביניכם?! הוי לית שוקה נפיק מן גביכון. הוא שהכתוב משבחו: (תהילים ס"ח) עלית למרום שבית שבי. אמר רבי אחא: אלו הלכות שנוהגות בבני אדם, כגון: זבין וזבות נדות ויולדות הוי לית שוקה נפיק מן גביכון. ורבנן אמרי: למלך שמשיא בתו חוץ למדינה. אמרו לו בני המדינה: אדונינו המלך! שבחך הוא ובדין הוא שתהא בתך אצלך במדינה! אמר להם: וכי מה איכפת לכם? אמרו לו: שמא למחר אתה הולך אליה ודר אצלה ועמה, בשביל אהבתה. אמר להם: בתי אשיא חוץ למדינה, אבל אני דר עמכם במדינה! כך בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא ליתן תורה לישראל, אמרו לו מלאכי השרת להקדוש ב"ה: רבש"ע! אשר תנה הודך על השמים, אישורך הוא, הודך הוא, שבחך הוא, שתהיה תורה בשמים! אמר להם: וכי מה איכפת לכם? אמרו לו: שמא למחר אתה משרה שכינתך בתחתונים! אמר להם הקב"ה: תורתי אני נותן בתחתונים, אבל אני דר בעליונים. אני נותן את בתי בכתובתה במדינה אחרת, שתתכבד עם בעלה ביפיה ובחמדתה שהיא בת מלך ויכבדוה, אבל אני דר עמכם בעליונים. ומי פירש זה? חבקוק, שנאמר: (חבקוק ג') כסה שמים הודו ותהלתו מלאה הארץ. ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי אמר: כל מקום שהשרה הקדוש ב"ה תורתו השרה שכינתו. ומי פרש זה? דוד, הדא הוא דכתיב: (תהילים קמ"ד) יהללו את שם ה' כי נשגב שמו לבדו הודו על ארץ ושמים, קודם על הארץ אח"כ על השמים:

<< · שיר השירים רבה · ח · יא · >>


יא. [עריכה]

[י] כרמי שלי לפני תני ר' חייא: למלך שכעס על בנו ומסרו ביד עבדו. מה עשה? התחיל חובט עליו במקל. אמר לו: אל תשמע לאביך! אמר לו: שוטה שבעולם, כל עצמו של אבא לא מסרני לדידך, אלא על ידי שלא הייתי שומע לו, ואתה אומר לי אל תשמע לאביך?! כך כיון שגרמו העונות וחרב בית המקדש וגלו ישראל לבבל, אמר להם נבוכדנצר: אל תשמעו לתורת אביכם שבשמים, אלא: (דניאל ג') תפלון ותסגדון לצלמא די עבדת. אמרו לו ישראל: שוטה שבעולם, כל עצמנו לא מסרנו הקדוש ברוך הוא לידך, אלא שהיינו משתחוים לצלם, היך מה דאת אמר: (יחזקאל כ"ג) צלמי כשדים חקוקים בששר, ואת אמר לן תפלון ותסגדון לצלמא די עבדת, ווי ליה לההוא גברא! באותה שעה אמר הקב"ה: כרמי שלי לפני. אמר לפניו אותו רשע: אלף היו ונתמעטו כאן ונעשו מאתים איש. אמר לו הקדוש ברוך הוא: אוי לו לאותו רשע לחה סרוח,ה אלף היו ונתרבו כאן, ונעשו מאתים אלף. האלף לך שלמה ר' הילל בריה דר' שמואל בר נחמן: הרב נוטל אלף ותלמיד נוטל שכר מאתים. מה טעם האלף לך שלמה? רבי אלכסנדרי אמר: אין הרב נוטל שכר של תלמודו, עד שישלימנו לאחרים. מה טעם האלף לך שלמה? ר' חייא בריה דרבי אבא דיפו אמר: הלומד תורה בצער נוטל אלף שלא בצער, מאתים נוטל בשכרו. ממי את למד? משבטו של יששכר ומשבטו של נפתלי. שבטו של נפתלי, ע"י שהיו עוסקים ולומדים תורה בצער, נטלו שכר אלף, הדא הוא דכתיב: (ד"ה א' י"ב) ומנפתלי שרים אלף. אבל שבטו של יששכר ע"י שהיו למדין תורה שלא בצער, נטלו שכר מאתים, שנאמר: (שם) ראשיהם מאתים וכל אחיהם על פיהם. ר' יודן בשם ר' בון אמר: הלומד תורה שלא במקומו נוטל שכר אלף, ובמקומו נוטל שכר מאתים. וממי את למד? משבטו של יששכר ומשבטו של נפתלי. שבטו של נפתלי על ידי שהיו למדין תורה שלא במקומן, נטלו שכר אלף, הדא ה"ד: ומנפתלי שרים אלף. אבל שבטו של יששכר ע"י שהיו למדין תורה במקומן, נטלו שכר מאתים, שנאמר: ראשיהם מאתים וכל אחיהם על פיהם:

<< · שיר השירים רבה · ח · יב · >>


יב. [עריכה]

[יא] היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעני רבי נתן בשם ר' אחא אמר: למלך שכעס על עבדיו וחבשן בבית קולין. מה עשה המלך? נטל כל קצרקטין שלו ועבדיו והלך לשמוע מה היו מן הן אומרים. שמע שהיו אומרים: אדונינו המלך! הוא שבחנו! הוא חיינו! אל נחסר לאדונינו המלך לעולם! אמר להם: בני! הגביהו קולכם, כדי שישמעו חברים שעל גבכם. כך אף על פי שישראל עסוקין במלאכתן כל ששת ימים וביום השבת משכימים ובאים לבית הכנסת וקורין קריאת שמע, ועוברין לפני התיבה וקורין בתורה ומפטירין בנביא, והקב"ה אומר להם: בני, הגביהו קולכם כדי שישמעו חברים שעל גבכם, ואין חברים אלא מלאכי השרת, ותנו דעתכם שלא תשנאו זה את זה, ולא תקנאו זה את זה, ולא תחרחרו זה עם זה, ולא תביישו זה לזה, שלא יאמרו מלאכי השרת לפני: רבש"ע! תורה שנתת להם לישראל, אינן עוסקין בה והרי איבה וקנאה ושנאה ותחרות ביניהם, ואתם מקיימים אותה בשלום! בר קפרא אמר: למה קרא למלאכי השרת חברים? לפי שאין ביניהם איבה וקנאה ושנאה ותחרות ומינות ופלוגת דברים:

דבר אחר: היושבת בגנים חברים מקשיבים כשישראל נכנסין לבתי כנסיות וקורין קריאת שמע בכיוון הדעת בקול אחד, בדעה וטעם אחד, הקדוש ברוך הוא אומר להם: היושבת בגנים כשאתם קורין חברים אני ופמליא שלי מקשיבים לקולך, השמיעני. אבל כשישראל קורין קריאת שמע בטירוף הדעת, זה מקדים וזה מאחר ואינם מכוונין דעתם בקריאת שמע, רוח הקדש צווחת ואומרת:

<< · שיר השירים רבה · ח · יג


יג. [עריכה]

[יב] ברח דודי ודמה לך לצבי לצבא של מעלה הדומים לכבודך בקול אחד, בנעימה אחת. על הרי בשמים בשמי שמים העליונים. דבר אחר: ברח דודי מן גלות שאנו בה ומתלכלכין בעונות. ודמה לך לצבי טהרנו כצבי. או לעופר האילים שתקבל את תפלתנו כקרבן גדיים ואילים. על הרי בשמים אתא לך לריחא טבא בזכות אבותינו שריחן עולה לפניך כבשמים, זו גן עדן שכולה בשמים, לכך נאמר: על הרי בשמים. דבר אחר: היושבת בגנים חברים ר' ירמיה בשם ר' חייא רבה: שני חברים שהיו עסוקים בדבר הלכה ונכבשין זה לזה בהלכה, עליהם הכתוב אומר: (מלאכי ג') אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע, ואין דבור, אלא לשון נחת, שנאמר: (תהילים מ"ז) ידבר עמים תחתינו. ולא עוד, אלא שאם טעו הקב"ה מחזיר להם טעותן. מה טעם? ויקשב ה' וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו וישמע להם, ויכתב שהוא כותב על לבם, היך מה דאת אמר: (ירמיה ל"א) ועל לבם אכתבנה ספר זכרון לפניו שהוא מזכירה להם למאן ליראי ה' ולחושבי שמו. אמר רבי יודן: בשעה שישראל קורין בתורה בחבורות קולך השמיעני, ואם לאו ברח דודי. אמר רבי זירא: בשעה שישראל קורין את שמע בפה אחד, בקול אחד, בנעימה אחת, קולך השמיעני ואם לאו, ברח דודי. ברח דודי אמר רבי לוי: למלך שעשה סעודה וזימן האורחין. מהם אוכלין ושותין ומברכים למלך, ומהן אוכלין ושותין ומקללין למלך. הרגיש המלך ובקש להכניס בהם מהומה בסעודתו, ולערבבה, נכנסה מטרונה ולימדה עליהם סניגוריא. אמרה לו: אדוני המלך! עד שאתה מביט באלו שאוכלין ושותין ומקללין אותך, הביט באלו שאוכלים ושותים ומברכים אותך, ומשבחים לשמך. כך כשישראל אוכלים ושותים ומברכין ומשבחין ומקלסין להקדוש ברוך הוא, מקשיב לקולם ומתרצה, ובשעה שאומות העולם אוכלין ושותין ומחרפין ומנאצין להקב"ה בעריות שמזכירים. אותה שעה חושב הקדוש ברוך הוא אפילו להחריב לעולמו, והתורה נכנסה ומלמדת סניגוריא ואומרת: רבונו של עולם עד שאתה מביט באלו שמחרפין ומכעיסים לפניך, הביטה בישראל עמך שמברכים ומשבחים ומקלסים לשמך הגדול בתורה ובזמירות ובשבחות. ורוח הקדש צווחת: ברח דודי ברח מאומות העולם והדבק בהם בישראל. ודמה לך לצבי מה צבי זה, בשעה שהוא ישן עינו אחת פתוחה ועינו אחת קמוצה. כך בשעה שישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא מביט אליהם בשתי עיניו, הדא הוא דכתיב: (תהלי' ל"ד) עיני ה' אל צדיקים. ובשעה שאין עושים רצון הקב"ה מביט להם בעינו אחת, שנאמר: (שם ל"ג) הנה עין ה' אל יראיו. על הרי בשמים אמר רבי סימון: אמר הקדוש ב"ה: המתינו לי עד שאשב בדין על הריהם, שהם שריהם שנתונות אצלי בשמים, הדא הוא דכתיב: על הרי בשמים. אמר רבי יצחק: כי הדא: (שמות ל') ואתה קח לך בשמים ראש, ראש גמלים נושאים זהב ובשמים זהב וסמים. ר' חוניא על הדא דר' יצחק: אין הקדוש ברוך הוא פורע מאומה למטה, עד שמשפיל שריה מלמעלה, ואית ליה חמישה קריין חד, דכתיב: (ישעיה כ"ד) והיה ביום ההוא יפקד ה' על צבא המרום במרום ואחר כך על מלכי האדמה תרין. (שם י"ד) איך נפלת משמים הילל בן שחר ואחר כך נגדעת לארץ תלתא. (שם ל"ד) כי רותה בשמים חרבי ואח"כ הנה על אדום תרד ארבעה. (תהילים קמ"ט) לאסור מלכיהם בזקים ואח"כ ונכבדיהם בכבלי ברזל אמר רבי תנחומא: לאסור מלכיהם בזקים, אלו שרים של מעלה. ונכבדיהם בכבלי ברזל אלו שרים של מטה. חמישה (שם) לעשות בהם משפט כתוב, ואחר כך הדר הוא לכל חסידיו הללוויה. בארבעה דברים נמשלה גאותן של ישראל: בקציר, ובבציר, בבשמים, וביולדה. בקציר, הדא חקלא כד היא מחצדא בלא ענתה, אפילו תבנא לית הוא טב בענתה הוא טב, הדא הוא דכתיב: (יואל ד') שלחו מגל כי בשל קציר. נמשלה בבציר הדין כרמא כד מקטיף בלא ענתיה, אפילו בסמיה לית הוא טב בענתיה הוא טב, כך: (ישעיה כ"ז) כרם חמר ענו לה, איתעביד כרמא חמר זמר לה. נמשלה בבשמים, מה בשמים הללו כשהן נלקטין כשהן רכין לחים אין ריחם נודף, כשהן יבשים ונלקטין ריחן נודף. נמשלה כיולדה, הדא איתתא כד ילדה כלא ענתה לא חייא ולדא, כד ילדת בענתה חיי. כך כתיב: (מיכה ה') לכן יתנם עד עת יולדה ילדה. ר' אחא בשם ר' יהושע בן לוי אמר: (ישעיה ס') אני ה' בעתה אחישנה. לא זכיתם בעתה. זכיתם אחישנה. כן יהי רצון במהרה בימינו אמן:

<< · שיר השירים רבה · ח · >>

קישורים חיצוניים

מדרש מעוצב, באתר דעת.