שיר השירים רבה ח י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · שיר השירים רבה · ח · י · >>


הוסף ביאור

י. [עריכה]

[יא] כרם היה לשלמה אלו ישראל, שנאמר: (ישעיה ה') כי כרם ה' צבאות בית ישראל. היה לשלמה למלך שהשלום שלו. בבעל המון המון בעל שהמו אחרי הבעל, היך מה דאת אמר: (שופטים י') ויעבדו את הבעלים ואת העשתרות, לפיכך באו עליהן המונות, העמיד עליהם משמרות. איש יביא בפריו אלף כסף הביא איש על פריו ומצא בו אלף צדיקים שלמים בתורה ובמעשים טובים. דבר אחר: כרם אלו ישראל, שנאמר: (ירמיה ב') ואביא אתכם אל ארץ הכרמל. (דברים י"א) ארץ אשר ה' אלוהיך דורש אותה. היה לשלמה למלך שהשלום שלו. בבעל המון שהמו אחרי המוני המוניות דמלכוותה, הדא הוא דכתיב: (יהושע ז') וארא בשלל אדרת שנער אחת טובה. ר' חנינא בר יצחק אמר: פורפירה בבליה. מה בבל עבדה הכא? תני ר' שמעון בן יוחאי: מלך בבל היה וקנה ביריחו והיה זה משלח לזה כותבות וזה משלח לזה דורוניות, הדא אמר: כל מלך שלא היה לו קצין בארץ ישראל לא היה תופש בעצמו, שהוא מלך. נתן את הכרם לנוטרים זה נבוכדנצר. איש יביא בפריו אלף כסף הביא איש על פריו וליקט מהן אלף צדיקים שלמים בתורה ובמע"ט, הדא הוא דכתיב: (מלכים ב' כ"ד) החרש והמסגר אלף החרש אלף והמסגר אלף. ורבנן אמרי: זה וזה אלף: דבר אחר כרם זו סנהדרין. דתנינן תמן: שלושה דברים העיד רבי ישמעאל לפני חכמים בכרם ביבנה וקבלו דבריו, וכי בכרם היו יושבין?! אלא זו סנהדרין שעשויה שורות שורות ככרם. היה לשלמה למלך שהשלום שלו. בבעל המון שהמו אחר הבעל, לפיכך באו עליהם המונים שהמו אחריהם המוני מלכים, הדא הוא דכתיב: (תהילים ס"ח) מלכי צבאות ידודון ידודון. ר' יודן בשם ר' איבו: מלאכי צבאות אין כתיב כאן, אלא מלכי הן מלכיהון דמלאכייא, אפילו מיכאל ואפילו גבריאל, ידודון ידודון. רבי יודן אמר: ידודון בהם ממדדין פיטקין, היך מה דאת אמר: (יואל ד') ועל עמי ידו גורל. ר' יודן בר' סימון אמר: ידודון בהליכה ידודון בחזירה. רבי אחווא בריה דרבי זעירא אמר: עשאן מרוצין, היך מה דאת אמר: (שמואל ב' ידח) למה זה אתה רץ בני וגו.' מהו ונות בית תחלק שלל? הנוה שבבית, זו התורה ואת נותנה לו והיא מחלקת שלל. דבר אחר: ונות בית, הנוה שבבית, את מחלקת שלל למטה. הנוה שבבית, זה משה, שנאמר (במדבר י"ב) בכל ביתי נאמן הוא, ואת נותנה לו והוא מחלקה שלל לתחתונים. ר' פנחס ור' אחא בשם ר' אלכסנדריא: כתיב (תהילים ח') ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ, אשר תנה הודך על השמים. ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי: תנה הודך אין כתיב כאן, אלא אשר תנה הודך, הודכה בה אישורך הוא, שתהא תורתך בשמים. אמר לון: לאו, לית שוקא נפיק מן גביכון. אמר ר' יודן: לאחד שהיה לו בן גידם אצבעים. מה עשה? הוליכו אצל סדקאריס ללמדו אומנות. התחיל מסתכל באצבעותיו, אמר: כל עצמה של אומנות זו אינה נקנית, אלא באצבעי, היאך זה שילמד?! הוי לית שוקה נפיק מן גביכון! כך בשעה שבקש הקדוש ברוך הוא ליתן תורה לישראל, היו מלאכי השרת מדדין להם לישראל והיו מדדין לפני הקב"ה, ואומרים: רבונו של עולם! אישורך הוא, הודך הוא, כבודך הוא, שתהיה תורתך בשמים! אמר לון: לית שוקה נפיק מן גביכון, כתיב בה: (ויקרא ט"ז) ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים וכי יש אשה ביניכם?! הוי לית שוקה נפיק מן גביכון. ועוד כתיב בה: (במדבר י"ט) אדם כי ימות באהל, וכי יש מיתה ביניכם?! הוי לית שוקה נפיק מן גביכון. הוא שהכתוב משבחו: (תהילים ס"ח) עלית למרום שבית שבי. אמר רבי אחא: אלו הלכות שנוהגות בבני אדם, כגון: זבין וזבות נדות ויולדות הוי לית שוקה נפיק מן גביכון. ורבנן אמרי: למלך שמשיא בתו חוץ למדינה. אמרו לו בני המדינה: אדונינו המלך! שבחך הוא ובדין הוא שתהא בתך אצלך במדינה! אמר להם: וכי מה איכפת לכם? אמרו לו: שמא למחר אתה הולך אליה ודר אצלה ועמה, בשביל אהבתה. אמר להם: בתי אשיא חוץ למדינה, אבל אני דר עמכם במדינה! כך בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא ליתן תורה לישראל, אמרו לו מלאכי השרת להקדוש ב"ה: רבש"ע! אשר תנה הודך על השמים, אישורך הוא, הודך הוא, שבחך הוא, שתהיה תורה בשמים! אמר להם: וכי מה איכפת לכם? אמרו לו: שמא למחר אתה משרה שכינתך בתחתונים! אמר להם הקב"ה: תורתי אני נותן בתחתונים, אבל אני דר בעליונים. אני נותן את בתי בכתובתה במדינה אחרת, שתתכבד עם בעלה ביפיה ובחמדתה שהיא בת מלך ויכבדוה, אבל אני דר עמכם בעליונים. ומי פירש זה? חבקוק, שנאמר: (חבקוק ג') כסה שמים הודו ותהלתו מלאה הארץ. ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי אמר: כל מקום שהשרה הקדוש ב"ה תורתו השרה שכינתו. ומי פרש זה? דוד, הדא הוא דכתיב: (תהילים קמ"ד) יהללו את שם ה' כי נשגב שמו לבדו הודו על ארץ ושמים, קודם על הארץ אח"כ על השמים: