קטגוריה:שופטים יב ב

<< | ספר שופטים • פרק י"ב • פסוק ב' | >>

ויאמר יפתח אליהם איש ריב הייתי אני ועמי ובני עמון מאד ואזעק אתכם ולא הושעתם אותי מידם.

וַיֹּאמֶר יִפְתָּח אֲלֵיהֶם אִישׁ רִיב הָיִיתִי אֲנִי וְעַמִּי וּבְנֵי עַמּוֹן מְאֹד וָאֶזְעַק אֶתְכֶם וְלֹא הוֹשַׁעְתֶּם אוֹתִי מִיָּדָם.

המהדורה המוטעמת:

וַיֹּ֤אמֶר יִפְתָּח֙ אֲלֵיהֶ֔ם אִ֣ישׁ רִ֗יב הָיִ֛יתִי אֲנִ֛י וְעַמִּ֥י וּבְנֵֽי־עַמּ֖וֹן מְאֹ֑ד וָאֶזְעַ֣ק אֶתְכֶ֔ם וְלֹא־הוֹשַׁעְתֶּ֥ם אוֹתִ֖י מִיָּדָֽם׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וַיֹּ֤אמֶר וַ - ו' החיבור
יֹּ֤אמֶר - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw3ms יִפְתָּח֙ יִפְתָּח֙ - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3316
מורפ': HNp אֲלֵיהֶ֔ם אֲלֵי - מילת יחס
הֶ֔ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: 413
מורפ': HR/Sp3mp אִ֣ישׁ אִ֣ישׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 376
מורפ': HNcmsc רִ֗יב רִ֗יב - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 7379
מורפ': HNcbsa הָיִ֛יתִי הָיִ֛יתִי - פועל, קל, עבר, גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 1961
מורפ': HVqp1cs אֲנִ֛י אֲנִ֛י - כינוי גוף, אישי, גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 589
מורפ': HPp1cs וְעַמִּ֥י וְ - ו' החיבור
עַמִּ֥ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: c/5971 a
מורפ': HC/Ncmsc/Sp1cs וּבְנֵֽי וּ - ו' החיבור
בְנֵֽי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך

צורת יסוד: c/1121 a
מורפ': HC/Ncmpc־עַמּ֖וֹן עַמּ֖וֹן - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 5983
מורפ': HNp מְאֹ֑ד מְאֹ֑ד - תואר הפועל

צורת יסוד: 3966
מורפ': HD וָאֶזְעַ֣ק וָ - ו' החיבור
אֶזְעַ֣ק - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: c/2199
מורפ': HC/Vqw1cs אֶתְכֶ֔ם אֶתְ - מילית, מושא ישיר (את)
כֶ֔ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים

צורת יסוד: 853
מורפ': HTo/Sp2mp וְלֹֽא וְ - ו' החיבור
לֹֽא - מילית, שלילה

צורת יסוד: c/3808
מורפ': HC/Tn־הוֹשַׁעְתֶּ֥ם הוֹשַׁעְתֶּ֥ם - פועל, הפעיל, עבר, גוף שני, זכר, רבים

צורת יסוד: 3467
מורפ': HVhp2mp אוֹתִ֖י אוֹתִ֖ - מילית, מושא ישיר (את)
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 853
מורפ': HTo/Sp1cs מִיָּדָֽם מִ - מילת יחס
יָּדָֽ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: m/3027
מורפ': HR/Ncbsc/Sp3mp׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וַיֹּ֤אמֶר מהפך (משרת, דרגא 5) יִפְתָּח֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

אֲלֵיהֶ֔ם זקף קטן (מלך, דרגא 2)

אִ֣ישׁ מונח (משרת, דרגא 5) רִ֗יב רביעי (משנה, דרגא 3)

הָיִ֛יתִי תביר (משנה, דרגא 3)

אֲנִ֛י תביר (משנה, דרגא 3)

וְעַמִּ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) וּבְנֵֽי־עַמּ֖וֹן טפחא (מלך, דרגא 2)

מְאֹ֑ד אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וָאֶזְעַ֣ק מונח (משרת, דרגא 5) אֶתְכֶ֔ם זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וְלֹֽא־הוֹשַׁעְתֶּ֥ם מרכא (משרת, דרגא 5) אוֹתִ֖י טפחא (מלך, דרגא 2)

מִיָּדָֽם סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וַיֹּאמֶר יִפְתָּח אֲלֵיהֶם: "אִישׁ רִיב מריבה היתה לי עם בני עמון הָיִיתִי אֲנִי וְעַמִּי וּבְנֵי עַמּוֹן מְאֹד, וָאֶזְעַק אֶתְכֶם להילחם בהם וְלֹא הוֹשַׁעְתֶּם אוֹתִי מִיָּדָם.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות