המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
בימי השופטים, כשבני ישראל היו משועבדים למדין, שלח ה' איש נביא שאמר:
(שופטים ו י): "וָאֹמְרָה לָכֶם: אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם, לֹא תִירְאוּ אֶת אֱלֹהֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר אַתֶּם יוֹשְׁבִים בְּאַרְצָם! וְלֹא שְׁמַעְתֶּם בְּקוֹלִי".
זוהי התוכחה היחידה (עד כמה שידוע לי) שבה נביא מוכיח את ישראל על כך שהם יראים מפני אלהים אחרים. מדוע הנביא מדגיש דווקא את הפחד, ולא מעשים אחרים כגון עבודת אלילים?
נראה שהבעיה העיקרית של עם-ישראל באותה תקופה היא הפחד - בני ישראל פחדו מאד מהמדיינים (ראו הפחד בימי גדעון ).
הנביא שבא להוכיח אותם רצה להסביר להם, שהפחד המוגזם שלהם מפני אויביהם נובע מהיראה שהם יראים את אלהי האמורי - מידה כנגד מידה.
