קטגוריה:שופטים ד יט

<< | ספר שופטים • פרק ד' • פסוק י"ט | >>

ויאמר אליה השקיני נא מעט מים כי צמאתי ותפתח את נאוד החלב ותשקהו ותכסהו.

וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ הַשְׁקִינִי נָא מְעַט מַיִם כִּי צָמֵאתִי וַתִּפְתַּח אֶת נֹאוד הֶחָלָב וַתַּשְׁקֵהוּ וַתְּכַסֵּהוּ.

וַיֹּ֧אמֶר אֵלֶ֛יהָ הַשְׁקִינִי־נָ֥א מְעַט־מַ֖יִם כִּ֣י צָמֵ֑אתִי וַתִּפְתַּ֞ח אֶת־נֹ֧אוד הֶחָלָ֛ב וַתַּשְׁקֵ֖הוּ וַתְּכַסֵּֽהוּ׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וַיֹּ֧אמֶר וַ - ו' החיבור
יֹּ֧אמֶר - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw3ms אֵלֶ֛יהָ אֵלֶ֛י - מילת יחס
הָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, יחיד

צורת יסוד: 413
מורפ': HR/Sp3fs הַשְׁקִינִי הַשְׁקִי - פועל, הפעיל, ציווי, גוף שני, נקבה, יחיד
נִי - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 8248
מורפ': HVhv2fs/Sp1cs־נָ֥א נָ֥א - מילית, זירוז

צורת יסוד: 4994
מורפ': HTe מְעַט מְעַט - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 4592
מורפ': HNcmsc־מַ֖יִם מַ֖יִם - שם עצם, זכר, רבים, נפרד

צורת יסוד: 4325
מורפ': HNcmpa כִּ֣י כִּ֣י - ו' החיבור

צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC צָמֵ֑אתִי צָמֵ֑אתִי - פועל, קל, עבר, גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 6770
מורפ': HVqp1cs וַתִּפְתַּ֞ח וַ - ו' החיבור
תִּפְתַּ֞ח - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, נקבה, יחיד

צורת יסוד: c/6605 a
מורפ': HC/Vqw3fs אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)

צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־נֹ֧אוד נֹ֧אוד - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 4997
מורפ': HNcmsc הֶחָלָ֛ב הֶ - מילית, ה' הידיעה
חָלָ֛ב - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/2461
מורפ': HTd/Ncmsa וַתַּשְׁקֵ֖הוּ וַ - ו' החיבור
תַּשְׁקֵ֖ - פועל, הפעיל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, נקבה, יחיד
הוּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/8248
מורפ': HC/Vhw3fs/Sp3ms וַתְּכַסֵּֽהוּ וַ - ו' החיבור
תְּכַסֵּֽ - פועל, פיעל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, נקבה, יחיד
הוּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/3680
מורפ': HC/Vpw3fs/Sp3ms׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וַיֹּ֧אמֶר דרגא (משרת, דרגא 5) אֵלֶ֛יהָ תביר (משנה, דרגא 3)

הַשְׁקִינִי־נָ֥א מרכא (משרת, דרגא 5) מְעַט־מַ֖יִם טפחא (מלך, דרגא 2)

כִּ֣י מונח (משרת, דרגא 5) צָמֵ֑אתִי אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וַתִּפְתַּ֞ח גרשיים (שליש, דרגא 4)

אֶת־נֹ֧אוד דרגא (משרת, דרגא 5) הֶחָלָ֛ב תביר (משנה, דרגא 3)

וַתַּשְׁקֵ֖הוּ טפחא (מלך, דרגא 2)

וַתְּכַסֵּֽהוּ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ: "הַשְׁקִינִי נָא מְעַט מַיִם כִּי צָמֵאתִי", וַתִּפְתַּח אֶת נֹאוד נוד, כלי לאיחסון נוזלים העשוי מעור הֶחָלָב כדי שירדם וַתַּשְׁקֵהוּ, וַתְּכַסֵּהוּ.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות