קטגוריה:נחמיה ט כ
ורוחך הטובה נתת להשכילם ומנך לא מנעת מפיהם ומים נתתה להם לצמאם.
וְרוּחֲךָ הַטּוֹבָה נָתַתָּ לְהַשְׂכִּילָם וּמַנְךָ לֹא מָנַעְתָּ מִפִּיהֶם וּמַיִם נָתַתָּה לָהֶם לִצְמָאָם.
וְרוּחֲךָ֙ הַטּוֹבָ֔ה נָתַ֖תָּ לְהַשְׂכִּילָ֑ם וּמַנְךָ֙ לֹא־מָנַ֣עְתָּ מִפִּיהֶ֔ם וּמַ֛יִם נָתַ֥תָּה לָהֶ֖ם לִצְמָאָֽם׃
וְרוּחֲךָ֨ וְ - ו' החיבור
רוּחֲ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
ךָ֨ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/7307
מורפ': HC/Ncbsc/Sp2ms הַטּוֹבָ֔ה הַ - מילית, ה' הידיעה
טּוֹבָ֔ה - תואר, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/2896 a
מורפ': HTd/Aafsa נָתַ֖תָּ נָתַ֖תָּ - פועל, קל, עבר, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 5414
מורפ': HVqp2ms לְהַשְׂכִּילָ֑ם לְ - מילת יחס
הַשְׂכִּילָ֑ - פועל, הפעיל, מקור נסמך
ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: l/7919 a
מורפ': HR/Vhc/Sp3mp וּמַנְךָ֙ וּ - ו' החיבור
מַנְ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
ךָ֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/4478 a
מורפ': HC/Ncmsc/Sp2ms לֹא לֹא - מילית, שלילה
צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn־מָנַ֣עְתָּ מָנַ֣עְתָּ - פועל, קל, עבר, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 4513
מורפ': HVqp2ms מִפִּיהֶ֔ם מִ - מילת יחס
פִּי - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
הֶ֔ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: m/6310
מורפ': HR/Ncmsc/Sp3mp וּמַ֛יִם וּ - ו' החיבור
מַ֛יִם - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: c/4325
מורפ': HC/Ncmpa נָתַ֥תָּה נָתַ֥תָּה - פועל, קל, עבר, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 5414
מורפ': HVqp2ms לָהֶ֖ם לָ - מילת יחס
הֶ֖ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp3mp לִצְמָאָֽם לִ - מילת יחס
צְמָאָֽ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: l/6772
מורפ': HR/Ncmsc/Sp3mp׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וְרוּחֲךָ֨ קדמא (משרת, דרגא 5) הַטּוֹבָ֔ה זקף קטן (מלך, דרגא 2)
נָתַ֖תָּ טפחא (מלך, דרגא 2)
לְהַשְׂכִּילָ֑ם אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וּמַנְךָ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
לֹא־מָנַ֣עְתָּ מונח (משרת, דרגא 5) מִפִּיהֶ֔ם זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וּמַ֛יִם תביר (משנה, דרגא 3)
נָתַ֥תָּה מרכא (משרת, דרגא 5) לָהֶ֖ם טפחא (מלך, דרגא 2)
לִצְמָאָֽם סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
פרשנות מסורתית:
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ומנך" - מלשון מן
"מנעת" - חדלת
מצודת דוד
"ורוחך הטובה" - השפעת עליהם רוח חכמה ובינה להשכילם דברי תורתך
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "נחמיה ט כ"
קטגוריה זו מכילה את 3 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 3 דפים.