מצודות על נחמיה ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


<< · מצודות על נחמיה · ט · >>

תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נאספו" - לירושלים לשוב לה' על מעלם

"ובשקים" - ובלבישת שקים והוא מענין תשובה והכנעה

"ואדמה" - ועפר על ראשם וגם זה מענין תשובה

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מכל בני נכר" - מנשים של העובדי כוכבים ובניהן וכמ"ש בעזרא

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"על עמדם" - על מעמדם ולא זזו ממקומם

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויקם" - על ישוע לבד חוזר וכאומר ויקם וגו' ישוע וכן בני וגו'

"על מעלה הלוים" - על המעלה שהיו הלוים עומדים עליה לדבר בשיר

"בקול גדול" - לעורר את הכוונה

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויאמרו" - אל העם אמרו קומו בזריזות וברכו וגו'

"מן העולם וגו'" - רצה לומר המושל מקצות העולם עד קצתו

"ויברכו" - חזרו פניהם כלפי המקום ב"ה ואמרו הן בני ישראל יברכו שם כבודך אבל אתה מרומם על כל ברכה ותהלה כי אין לספר כל תהלתך

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שמי השמים" - הם השמים העליונים אשר המה ממעל השמים הנראים

"וכל צבאם" - הם הכוכבים ומזלות

"ואתה מחיה" - אתה נותן חיות ומזון לכולם

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מאור כשרים" - ארז"ל כי נמרוד השליכו לכבשן אש בארץ כשדים וה' הצילו

"אברהם" - המורה על רוב הגדולה שיהיה לאב המון גוים כמ"ש בתורה

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לתת לזרעו" - מפני אריכת הדברים חזר לומר שוב מלת לתת וכן דרך המקרא

"ותקם" - וקיימת

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותרא" - נתת לב לראות בעניים ולגאלם

מצודת ציון

"עני" - מלשון עינוי

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הזידו עליהם" - הרשיעו על ישראל להעבידם בקושי ובפרך

"כהיום הזה" - אשר נתפרסם שמך עד מאד

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"במצולות" - השלכתם למטה בעומק הים כמו אבן הנופל לקרקעית המים אף אם הם חזקים ורדופים מאד

מצודת ציון

"בקעת" - חלקת לשנים

"במצולות" - עומק המים כמו ותשלך במצולות ים (מיכה ז')

"עזים" - מלשון עוז וחזק

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ובעמוד ענן" - על ידי עמוד הענן הנהגתם ביום להורות להם הדרך אשר ילכו בה

מצודת ציון

"הנחיתם" - הנהגתם כמו ולא נחם (שמות י"ג)

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ודבר עמהם" - דברת עמהם

"משמים" - כי הרכין את השמים ופירש על ההר

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולחם" - הוא המן

"לרעבם" - להשביעם מן הרעבון

"לצמאם" - לרוות צמאונם

"ותאמר להם" - הבטחת להם

"נשאת את ידך" - ענין שבועה היא בהרמת ידו אל עצמו וכמו שנאמר אשר נשאתי את ידי וגו' (שמות ו)

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והם ואבותינו" - כפל הדבר לתוספת ביאור

"ויקשו" - הוא ענין מליצה כאלו נתקשה העורף לבל יוכלו להפך הפנים מול ה'

מצודת ציון

"ערפם" - הוא מול הפנים

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויתנו ראש" - אמרו לעשות לעצמם ראש לשוב למצרים לעבדם כמאז

"במרים" - בעבור רוב המרי והמרד שהיה בהם רצו לעשות כזאת

"ואתה וגו'" - אבל אתה אלוה סליחות וגו' והעברת פשעם ולא עזבתם

מצודת ציון

"וימאנו" - מלשון מיאון וסירוב

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"מסכה" - מדבר הניצק וניתך

"נאצות" - ענין כעס ובזיון

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואתה ברחמיך וגו'" - רצה לומר אף שהיו ראוים לעזבם בעבור מעשיהם אבל אתה ברחמיך הרבים לא עזבתם

"ואת הדרך" - ולהנחותם את הדרך

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ורוחך הטובה" - השפעת עליהם רוח חכמה ובינה להשכילם דברי תורתך

מצודת ציון

"ומנך" - מלשון מן

"מנעת" - חדלת

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לא חסרו" - מכל דבר המצטרך

"לא בצקו" - לא נפחו להיות כבצק הזה כאשר יתחמץ ועולה למעלה וכדרך שאר הולכי רגל

מצודת ציון

"כלכלתם" - ענין ספוק הצורך כמו ויכלכל יוסף (בראשית מ"ז)

"בלו" - מלשון בליה ורקבון

"בצקו" - ענין עיסה המחומץ

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותחלקם לפאה" - גרשת העובדי כוכבים וחלקתם להיות נפוצים בקצות הארץ

"ארץ סיחון וגו'" - כפל הדבר לתוספת ביאור

מצודת ציון

"לפאה" - לקצה כמו פאת שדך (ויקרא י"ט)

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לבוא לרשת" - מוסב על ותביאם וגו' לבוא לרשת

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"ותכנע" - מלשון הכנעה

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"חצובים" - חפירת הבור במקום סלעים קרוי חציבה

"וישמינו" - נעשו שמנים ובעלי בשר

"ויתעדנו" - היו מעדנין עצמם ברוב גודל הטוב שהשפעת להם

מצודת ציון

"בצורות" - מלשון מבצר

"שמנה" - מלשון שמן

"ויתעדנו" - ענין עונג ותענוג כמו מעדני מלך (בראשית מ"ט)

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וימרו וימרדו" - הוא כפל ענין במ"ש ויורה על גודל המרידה

"העידו בם" - התרו בם כי רוב המתרים מתרים בעדים למען לא יכחש

מצודת ציון

"גום" - גופם כמו גוית שאול (שמואל א ל"א)

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"ויצרו" - מלשון צרה

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וכנוח להם" - וכאשר היה להם מנוחה מן העובדי כוכבים

"ויזעקוך" - זעקו אליך

"רבות עתים" - רצה לומר לא פעם ולא שתים כי אם בעתים מרובות

מצודת ציון

"וירדו" - ומשלו כמו רדה בקרב אויביך (תהלים ק"י)

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותעד בהם" - היית מתרה בהם ע"י הנביאים

"ובמשפטיך וגו'" - רצה לומר אף בעשיית משפטיך לא עשו לקיים מצות ה' כי אם עשו שלא לשמה ואף בדרך חטא כענין הריגת החוטאים בכדי להתנקם נקמתו וכדומה

"אשר יעשה וגו'" - רצה לומר המשפטים אשר אם יעשה אותם האדם ישיג החיים בעבורם הנה המה חטאו בם

"כתף סוררת" - כאדם המסיר כתפו ופונה ללכת מחברו

מצודת ציון

"ותעד" - ענין התראה

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותמשוך" - רצה לומר משכת עליהם חסד

"ברוחך" - ברוח נבואה הבאה מעמך

"ולא האזינו" - לא הטו אוזן לשמוע

פסוק לב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הברית" - הגמול שהבטחת בברית

"אל ימעט" - רצה לומר יחשב לפניך למרובים וימרקו כל פשעי עמך

"אשר מצאתנו" - אשר מצא אותנו וחוזר ומפרש למלכינו וגו'

"מימי מלכי אשור" - שהיו הראשונים אשר הרעו לישראל

מצודת ציון

"התלאה" - ענין יגיעה וטורח כמו את כל התלאה (שמות י"ח)

פסוק לג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואתה צדיק" - הדין עמך על כל התלאה הבאה עלינו

"כי אמת עשית" - כי אתה היית מאמת ומקיים כל מה שהבטחתנו

"ואנחנו הרשענו" - ולא עשינו כגמול הראוי

פסוק לד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואת מלכינו" - רצה לומר ועם מלכינו וגו' הרשענו כי גם המה לא עשו תורתך וגו' אשר הייתי מתרה בהם לעשותם

פסוק לה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"במלכותם" - עם שהיה בהם המלוכה ורוב טובה עם כל זה לא עבדוך ולא שבו מדרכיהם הרעים

מצודת ציון

"ממעלליהם" - ממעשיהם כמו עולל לי (איכה א')

פסוק לו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הנה וגו'" - רצה לומר אבל עתה הנה אנחנו עבדים למלכי פרס

פסוק לז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מרבה וגו'" - כי מלכי פרס לוקחים מהם המס וכל דבר היפה אף נעים

"כרצונם" - עושים כרצונם

מצודת ציון

"גויותינו" - ענין גוף