קטגוריה:נחמיה ט לה

<< | ספר נחמיה • פרק ט' • פסוק ל"ה | >>

והם במלכותם ובטובך הרב אשר נתת להם ובארץ הרחבה והשמנה אשר נתת לפניהם לא עבדוך ולא שבו ממעלליהם הרעים.

וְהֵם בְּמַלְכוּתָם וּבְטוּבְךָ הָרָב אֲשֶׁר נָתַתָּ לָהֶם וּבְאֶרֶץ הָרְחָבָה וְהַשְּׁמֵנָה אֲשֶׁר נָתַתָּ לִפְנֵיהֶם לֹא עֲבָדוּךָ וְלֹא שָׁבוּ מִמַּעַלְלֵיהֶם הָרָעִים.

המהדורה המוטעמת:

וְהֵ֣ם בְּמַלְכוּתָם֩ וּבְטוּבְךָ֨ הָרָ֜ב אֲשֶׁר־נָתַ֣תָּ לָהֶ֗ם וּבְאֶ֨רֶץ הָרְחָבָ֧ה וְהַשְּׁמֵנָ֛ה אֲשֶׁר־נָתַ֥תָּ לִפְנֵיהֶ֖ם לֹ֣א עֲבָד֑וּךָ וְֽלֹא־שָׁ֔בוּ מִמַּֽעַלְלֵיהֶ֖ם הָרָעִֽים׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וְהֵ֣ם וְ - ו' החיבור
הֵ֣ם - כינוי גוף, אישי, גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: c/1992
מורפ': HC/Pp3mp בְּמַלְכוּתָם֩ בְּ - מילת יחס
מַלְכוּתָ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
ם֩ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: b/4438
מורפ': HR/Ncfsc/Sp3mp וּבְטוּבְךָ֨ וּ - ו' החיבור
בְ - מילת יחס
טוּבְ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
ךָ֨ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/b/2898
מורפ': HC/R/Ncmsc/Sp2ms הָרָ֜ב הָ - מילית, ה' הידיעה
רָ֜ב - תואר, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/7227 a
מורפ': HTd/Aamsa אֲשֶׁר אֲשֶׁר - מילית, זיקה (ש/אשר)

צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr־נָתַ֣תָּ נָתַ֣תָּ - פועל, קל, עבר, גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 5414
מורפ': HVqp2ms לָהֶ֗ם לָ - מילת יחס
הֶ֗ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp3mp וּבְאֶ֨רֶץ וּ - ו' החיבור
בְ - מילת יחס
אֶ֨רֶץ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך

צורת יסוד: c/b/776
מורפ': HC/R/Ncbsc הָרְחָבָ֧ה הָ - מילית, ה' הידיעה
רְחָבָ֧ה - תואר, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/7342
מורפ': HTd/Aafsa וְהַשְּׁמֵנָ֛ה וְ - ו' החיבור
הַ - מילית, ה' הידיעה
שְּׁמֵנָ֛ה - תואר, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: c/d/8082
מורפ': HC/Td/Aafsa אֲשֶׁר אֲשֶׁר - מילית, זיקה (ש/אשר)

צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr־נָתַ֥תָּ נָתַ֥תָּ - פועל, קל, עבר, גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 5414
מורפ': HVqp2ms לִפְנֵיהֶ֖ם לִ - מילת יחס
פְנֵי - שם עצם, זכר ונקבה, רבים, נסמך
הֶ֖ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: l/6440
מורפ': HR/Ncbpc/Sp3mp לֹ֣א לֹ֣א - מילית, שלילה

צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn עֲבָד֑וּךָ עֲבָד֑וּ - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, משותף, רבים
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 5647
מורפ': HVqp3cp/Sp2ms וְֽלֹא וְֽ - ו' החיבור
לֹא - מילית, שלילה

צורת יסוד: c/3808
מורפ': HC/Tn־שָׁ֔בוּ שָׁ֔בוּ - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, משותף, רבים

צורת יסוד: 7725
מורפ': HVqp3cp מִמַּֽעַלְלֵיהֶ֖ם מִ - מילת יחס
מַּֽעַלְלֵי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
הֶ֖ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: m/4611
מורפ': HR/Ncmpc/Sp3mp הָרָעִֽים הָ - מילית, ה' הידיעה
רָעִֽים - תואר, זכר, רבים, נפרד

צורת יסוד: d/7451 a
מורפ': HTd/Aampa׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וְהֵ֣ם מונח (משרת, דרגא 5) בְּמַלְכוּתָם֩ תלישא קטנה (משרת, דרגא 5) וּבְטוּבְךָ֨ קדמא (משרת, דרגא 5) הָרָ֜ב גרש (שליש, דרגא 4)

אֲשֶׁר־נָתַ֣תָּ מונח (משרת, דרגא 5) לָהֶ֗ם רביעי (משנה, דרגא 3)

וּבְאֶ֨רֶץ קדמא (משרת, דרגא 5) הָרְחָבָ֧ה דרגא (משרת, דרגא 5) וְהַשְּׁמֵנָ֛ה תביר (משנה, דרגא 3)

אֲשֶׁר־נָתַ֥תָּ מרכא (משרת, דרגא 5) לִפְנֵיהֶ֖ם טפחא (מלך, דרגא 2)

לֹ֣א מונח (משרת, דרגא 5) עֲבָד֑וּךָ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וְֽלֹא־שָׁ֔בוּ זקף קטן (מלך, דרגא 2)

מִמַּֽעַלְלֵיהֶ֖ם טפחא (מלך, דרגא 2)

הָרָעִֽים סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וְהֵם בְּמַלְכוּתָם בתקופה הטובה של ממלכות ישראל ויהודה וּבְטוּבְךָ הָרָב אֲשֶׁר נָתַתָּ לָהֶם, וּבְאֶרֶץ הָרְחָבָה וְהַשְּׁמֵנָה אֲשֶׁר נָתַתָּ לִפְנֵיהֶם, לֹא עֲבָדוּךָ, וְלֹא שָׁבוּ מִמַּעַלְלֵיהֶם הָרָעִים.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות