מ"ג נחמיה ט כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות נחמיה


<< · מ"ג נחמיה ט · כ · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ורוחך הטובה נתת להשכילם ומנך לא מנעת מפיהם ומים נתתה להם לצמאם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְרוּחֲךָ הַטּוֹבָה נָתַתָּ לְהַשְׂכִּילָם וּמַנְךָ לֹא מָנַעְתָּ מִפִּיהֶם וּמַיִם נָתַתָּה לָהֶם לִצְמָאָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְרוּחֲךָ֙ הַטּוֹבָ֔ה נָתַ֖תָּ לְהַשְׂכִּילָ֑ם וּמַנְךָ֙ לֹא־מָנַ֣עְתָּ מִפִּיהֶ֔ם וּמַ֛יִם נָתַ֥תָּה לָהֶ֖ם לִצְמָאָֽם׃


מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ורוחך הטובה" - השפעת עליהם רוח חכמה ובינה להשכילם דברי תורתך

מצודת ציון

"ומנך" - מלשון מן

"מנעת" - חדלת

<< · מ"ג נחמיה · ט · כ · >>