עזרא ונחמיה מחברים את הסוכות למקדש

חג הסוכות בימי נחמיה מתואר במילים:

(נחמיה ח טז): "ויצאו העם ויביאו, ויעשו להם סכות: איש על גגו, ובחצרתיהם, ובחצרות בית האלהים, וברחוב שער המים, וברחוב שער אפרים"

עזרא ונחמיה מחברים את כלל המצוות לבית המקדש, ובפרט את מצוות הסוכה. את הסוכה מצווה כל אדם לבנות בחצרו ובגגו , אך הם מוסיפים ובונים סוכות במקומות נוספים. ברשות הרבים - " ברחוב שער המים וברחוב שער אפרים ", סוכות ציבוריות שישרתו את עולי הרגלים העולים לבית המקדש. בחצר המקדש - " ובחצרות בית האלוהים ", סוכות מיוחדות לכהנים וללויים המשרתים בבית המקדש (שו"ת בית מרדכי לרב מרדכי פוגלמן, סימן פג, הועתק מתוך מאמר של הרב יהודה זולדן, אמונת עתיך 19 ) .

סוכות בחצרות המקדש?

נישטאיך מפורום "עצור כאן חושבים" כתב סקירה הלכתית מפורטת על בניית סוכות "בחצרות בית הא-להים ( http://hydepark.hevre.co.il/topic1.asp?topic_id=1622250 ) :

היכן היו "חצרות בית האלוהים", ומדוע בנו שם סוכות?

הביטוי " בחצרות בית אלוהינו " מופיע בתהלים פרק קלה, כ" בחצרות אלוהינו " בתהלים פרק צב, בעוד ש" חצרות בית ה' " מופיע בתנ"ך במספר מקומות, ובכולן פירושם "חצרות בית המקדש". האם גם כאן פירושו, שהם בנו סוכות בבית המקדש, ואם התשובה היא חיובית, השאלה היא עבור מי?

במקומו של " חצרות בית האלוהים ", נחלקו הגאונים רב נטורנאי ורב האי. הם התייחסו לשאלת החצרות, כשהם ענו לשאלות על החיוב לבנות סוכות בבתי כנסיות ובבתי מדרשות (ראו את דבריהם ב"אוצר הגאונים", חלק התשובות לסוכה דף כ"ז סימנים נא-נב) .

1. לדברי רב נטורנאי, אין חובה לבנות סוכה בבית כנסת, וכי החובה לבנות סוכה היא רק בבית, מפני שהסוכה באה למלא את מקום הבית, אבל בתי כנסיות ובתי מדרשות אינם מיוחדים אלא לתפילה ותורה, אם כי כאשר הם בונים את הסוכה עבור אורחים ועוברים ושבים " "יפה הם עושים" ", אך בני העיר אינם יוצאים בה ואין צריך לברך עליה, " "וזה שמביאין ראיה מן הכתובים איש על גגו ובחצרותיהם ובמצרות בית האלוהים, מעשה בירושלים היה שהיו עולים לרגל..." ".

• יש להעיר לדבריו, שבית הכנסת נקרא " "ביתא דרבנן" ", (מגילה דף כח עמוד ב), וחכמים ותלמידיהם מותרים לאכול ולישון שם מדוחק (רמב"ם פי"א מהלכות תפלה הלכה ו, שו"ע או"ח סימן קנא סעיף א) .
• לפי דבריו "חצרות בית ה'", מתייחס לירושלים, והסוכות היו עבור עולי הרגל.

2. ואילו כשרב האי נשאל על החיוב לבנות סוכה בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, הוא השיב: " "... ובבגדד עושין בבתי כנסיות שלהן סוכות, וכן מנהג ישראל, ואפילו במקדש כתוב: איש על גגו ובחצרותיהם ובחצרות בית האלהים" ". הרי שהוא הבין שגם במקדש בנו סוכות, מבלי להסביר עבור מי היו הסוכות שבמקדש, והיכן היו החצרות.

3. ואילו הרוקח (סימן ריט בד"ה הסכות בגימטריא), מתייחס לשתי שאלות אלו: מקום בניית סוכות "חצרות בית האלוהים" ועבור מי הם נבנו: " "בסכות תשבו ולא בסוכה שבתוך הבית, כמו שכתוב בעזרא: "ויעשו להם סכות איש על גגו"-ולא תחת גגו, מי שאין לו חצר. "ובחצרותיהם"-מי שיש לו דיורים מרובים, "*ובחצרות בית אלוהים*", והלא אין ישיבה בעזרה (ראו יומא כה, א)]? ושם כתיב וישבו בסכות? אלא בעזרת נשים (ששם מותרת הישיבה, ראה סוטה דף מ עמוד ב) , וגם, חצרות (כדי להסביר את לשון הכתוב "בחצרות"-לשון רבים) היו בירושלים, שהבאים לבית האלוהים, אוכלים שם שלמיהם" ". לדבריו, החצרות היו בעזרת הנשים ובירושלים, עבור עולי הרגל שאכלו שם את שלמיהם.

לכאורה, אכילת בשר פטורה מסוכה?

לשאלה זו כבר התייחס ה"בית יצחק", (רבי יצחק יהודה שמעלקיש, אב"ד פרימישלא), או"ח סימן ה, שטען, היות ויש מצווה באכילת הקדשים, הרי המצווה הופכת את האכילה ה"עראית", לאכילת קבע.

הוא מציין לדברי השבלי הלקט (סימן שמז), בהלכה העוסקת ב"סוכת בית הכנסת", המביא את תשובת מורו רבי אביגדור, שנשאל: אם ראוי לגעור באנשים שלא עשו סוכה בבתיהן, והם נכסים לסוכת בית הכנסת, ומברכין "לישב בסוכה", ויושבין שם ישיבה מועטת ויוצאים מיד, מפני שייתכן שהם מברכין ברכה לבטלה, בתשובתו טען רבי אביגדור, שאין לגעור בהם, מפני שאותה ישיבה מועטת לא גרעה מטיול, כל שכן אם ידברו קצת דברי תורה, " "ואכילת ארעי ביו"ט, ואפילו שתיה חשובה כקבע ..." ".

ואם כן, גם אכילת הקדשים שהיא מצווה, חשובה כאכילת קבע, וחייבת בסוכה.

האם מותר לבנות בחצר המקדש?

בנית הסוכות במקדש מעוררת את השאלה: והרי אסור לבנות במקדש או אף בהר הבית, שמלבד האיסור להוסיף על בנין בית המקדש עצמו, הלכה הנלמדת מהכתוב "מיד ה' עלי השכיל" (דה"א כח,יט, וראו סוכה נא, ע"ב לגבי בניית הגזוזטרא בעזרת הנשים לשמחת בית השואבה), ישנם האומרים, שכל בניה אסורה בכל הר הבית.

אף שעל הפסוק "לא תטע לך כל עץ אצל מזבח ה' אלוהיך", (דברים ט"ז פסוק כא), פירש רש"י: " "אזהרה לנוטע אילן ולבונה בית בהר הבית" ", אין כך דעת הכל, ובדבר זה חלוקים הרמב"ם והראב"ד.

שעל דברי הרמב"ם (הלכות בית הבחירה פ"א ה"ט): " "אין בונים בו /במקדש/ עץ בולט כלל, אלא או באבנים..." ",

כתב הראב"ד: " "והלא לשבת כהן גדול של עץ היתה, ובשמחת בית השואבה הקיפו כל העזרה גזוזטרא, אלא לא אסרה כל עץ אלא אצל מזבח, והוא מזרח משער ניקנור ולפנים, אבל בעזרת נשים ובהר הבית מותר" ".

גם בסוף הלכות עכו"ם, כשהרמב"ם כתב: " "אסור לעשות אכסדראות של עץ במקדש" ".

השיג על דבריו הראב"ד, וכתב: " "בימה של עץ שעושין למלך בשעת הקהל, לשעתה היתה, וכן גזוזטרא שהקיפו בעזרת נשים, בשמחת בית השואבה לשעתה היתה" ".

אם נאמר שגם דעת הראב"ד היא, שהיו סוכות במקדש, יהיה עלינו לומר שההיתר לבנייתן היה או מפני שהן היו בעזרת הנשים ובהר הבית, או מפני שהן היו רק בניות ארעיות-רק לימי הסוכות, כהסבריו השונים להיתר בניית בימת המלך בשעת הקהל, ובניית גזוזטראות שמחת בית השואבה בשתי ההשגות, שבאחת היה הסברו, מפני שהם נבנו בעזרת הנשים (וכדברי הרוקח המפורשים שהובאו לעיל), ובשניה, מפני שהן היו בניות ארעית,

ייתכן שדעת הרמב"ם היא כדעת רב נטורנאי, שלא בנו סוכות במקדש, או מפני שאסור לבנות בהר הבית, או בגלל שלא היתה האפשרות לבנות סוכות כשרות לישיבה בהר הבית, מפני שהוא כתב: " "הר הבית והוא הר המוריה... כולו היה מקורה..." " (בית הבחירה פ"ה ה"א) , והרי סוכה צריכה להיות כיפת השמים, וסוכה שהיא תחת גג בית היא סוכה פסולה (ראו רמב"ם פ"ה מהלכות סוכה, ושו"ע א"ח סימן תרכ"ה).

מקורו של הרמב"ם הוא הירושלמי (תענית פ"ג ה"ט), שלשונו: " "הדא אמרה, הר הבית מקורה היה" ". הרמב"ם הבין את הירושלמי כאומר ש"כולו היה מקורה", אך ישנם אחרים (תפארת יישראל, מדות פ"ב הלכה א), הטוען שמירושלמי זה אין ראיה שכולו היה מקורה, ולדבריו, עזרת הנשים לא היתה מקורה, וייתכן ששם היו הסוכות.

עבור מי היו הסוכות במקדש?

במסכת ערכין דף ג עמוד ב למדנו: " "הכל חייבי ן בסוכה: כהנים, לוים וישראלים. פשיטא, אי הני לא מחייבי, מי מחייבי? - כהנים איצטריכא ליה, סלקא דעתך אמינא הואיל וכתיב 'בסכת תשבו' (ויקרא כ"ג, מב) ואמר מר תשבו כעין תדורו, מה דירה איש ואשתו אף סוכה איש ואשתו, והני כהנים הואיל ובני עבודה נינהו, לא לחייבו. קא משמע לן נהי דפטירי בשעת עבודה, בלא שעת עבודה חיובי מחייבו, מידי דהוה אהולכי דרכים, דאמר מר הולכי דרכים ביום, פטורין מן הסוכה ביום וחייבים בלילה" ". הרי לנו שכהנים בשעת עבודה פטורים מן הסוכה.

וממדבש הוסיף ( שם ): על בניית סוכה במקדש, ראה: מגילת המקדש (=של כת מדבר יהודה), מהדורת י' ידין, ירושלים תשל"ז, ב, מב: 10-17, עמ' 126-127: " "ועל גג השלישית (=של הלשכות בחצר החיצונה סביב הר הבית) תעשה עמודים ומקורים בקורות מעמוד אל עמוד מקום לסוכות גבהים שמונה אמות, והיו הסוכות נעשות עליהמה בכול שנה ושנה בחג הסוכות, לזקני העדה לנשיאים ולראשי בתי האבות לבני ישראל ולשרי האלפים ולשרי המאיות אשר יהיו עולים ויושבים שמה, על {ע}העלות את עולת המועד אשר לחג הסוכות שנה בשנה, בין שער לשער יהיו" ".