ביאור:נחמיה ח יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.





העולים מגלים את חג הסוכות[עריכה]

בימי עזרא ונחמיה, בראש השנה, קראו בתורה וגילו בה את המצוה לשבת בסוכות:

(נחמיה ח יד): "וימצאו כתוב בתורה אשר צוה ה' ביד משה אשר ישבו בני ישראל בסכות בחג בחדש השביעי"

הפסוק שהתגלה הוא הפסוק:

(ויקרא כג מב): "בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת"

האם בני ישראל שכחו את המצוה כשהיו בגלות? האם הם לא למדו תורה?

1. ייתכן שבני ישראל השתמשו בספר התורה כסגולה, כדי לברר מה היא המצוה שהכי חשוב להשקיע בה עכשיו. הם פתחו את התורה והיא נפתחה בדיוק בפסוק הזה, ולכן החליטו שיש להשקיע במיוחד דווקא במצוה זו, ואכן קיימו אותה בהתהלבות שלא היתה כמוה מימי יהושע בן נון ראו בפסוק יז.

2. ייתכן שבהיותם בגלות בבל, לא קידשו את החודש, ולא היו להם ימים טובים כלל. לכן שכחו כל הדבר של סוכות, ואיך חוגגים אותו (באראפארקער בשם שאלות ותשובות נפש חיה, בפורום עצור כאן חושבים ) .

3. ייתכן שמתקופת יהושע בן נון ספר התורה היה משהוא נדיר, ומי שרצה ללמוד תורה היה לומד אצל הזקנים, והוא היה לומד רק את המצוות הבסיסיות בתורה. (הלל הלפרין)

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-10-22.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:העולים מגלים את חג הסוכות

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/ewn/nh-08-14