ביאור:נחמיה ח ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

וַיֹּאמֶר נְחֶמְיָה הוּא הַתִּרְשָׁתָא וְעֶזְרָא הַכֹּהֵן הַסֹּפֵר וְהַלְוִיִּם הַמְּבִינִים אֶת הָעָם לְכָל הָעָם הַיּוֹם קָדֹשׁ הוּא לַה' אֱ-לֹהֵיכֶם אַל תִּתְאַבְּלוּ וְאַל תִּבְכּוּ כִּי בוֹכִים כָּל הָעָם כְּשָׁמְעָם אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה:

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


נְחֶמְיָה הוּא הַתִּרְשָׁתָא[עריכה]

זה האזכור הראשון של נחמיה מאז ספר היחש המועתק, ובו הופיע נחמיה בשמו 'התרשתא', לכן פה עזרא מוסיף 'הוא התרשתא' [כי עזרא העתיק הֵנה את 'ספר דברי נחמיה' ומוסיף דברים לעתים].