מ"ג נחמיה ח טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות נחמיה


<< · מ"ג נחמיה ח · טו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואשר ישמיעו ויעבירו קול בכל עריהם ובירושלם לאמר צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבת לעשת סכת ככתוב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַאֲשֶׁר יַשְׁמִיעוּ וְיַעֲבִירוּ קוֹל בְּכָל עָרֵיהֶם וּבִירוּשָׁלַ‍ִם לֵאמֹר צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי זַיִת וַעֲלֵי עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת לַעֲשֹׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַאֲשֶׁ֣ר יַשְׁמִ֗יעוּ וְיַעֲבִ֨ירוּ ק֥וֹל בְּכׇל־עָרֵיהֶם֮ וּבִירוּשָׁלַ֣‍ִם לֵאמֹר֒ צְא֣וּ הָהָ֗ר וְהָבִ֙יאוּ֙ עֲלֵי־זַ֙יִת֙ וַעֲלֵי־עֵ֣ץ שֶׁ֔מֶן וַעֲלֵ֤י הֲדַס֙ וַעֲלֵ֣י תְמָרִ֔ים וַעֲלֵ֖י עֵ֣ץ עָבֹ֑ת לַעֲשֹׂ֥ת סֻכֹּ֖ת כַּכָּתֽוּב׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואשר ישמיעו" - וצוו אשר ישמיעו קול לחוג את חג הסוכות וכן נוהג המקרא לדבר כענין הזה כמו אמור לנער ויעבור לפנינו (שמואל א' ט')

"ועלי הדס" - מפורש במסכת סוכה זה הדס שוטה שאינו ראוי ללולב כי אם לעשות סוכה

"ועלי תמרים" - ללולב

"ועלי עץ עבות" - זה הדס הראוי ללולב כמפורש במסכת סוכה

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואשר ישמיעו" - הוא מקרא קצר וכאלו נאמר וצוו אשר ישמיעו וגו'

"עלי זית" - ענפים כשהם עם העלים

"עץ שמן" - הוא מין אילן סרק

"ועלי הדס" - ארז"ל שהוא הדס שוטה שאין כשר ללולב וצוו להביאו לסכך בהם את הסוכה עם עלי זית ועלי עץ שמן

"ועלי תמרים" - זה לולב

"עץ עבות" - זה ההדס אשר עליו קלועים זה בזה הכשר ללולב וה"ה שצוו להביא האתרוג וערבי נחל ולא זכרם לקצר בדבר המובן

"לעשות סוכות" - לסכך בהם את הסוכות ומוסב על עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס

מצודת ציון

"ויעבירו קול" - הוא ענין הכרזה כמו ויעבירו קול במחנה (שמות ל"ו)

"עבות" - מלשון עב ור"ל מרובה בעלים וקלועים זה על זה וכן שתי עבותות הזהב (שם כ"ח)

תולדות אהרן (כל הפרק)(כל הפסוק)

  • (סוכה יב א): "כל דבר שמקבל טומאה [ואין גידולו מן הארץ - אין מסככין בו; וכל דבר שאינו מקבל טומאה וגידולו מן הארץ - מסככין בו]: מנהני מילי?... רב חסדא אמר: מהכא: צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי זַיִת וַעֲלֵי עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת...; היינו הֲדַס היינו עֵץ עָבֹת? אמר רב חסדא: הדס שוטה – לסוכה, ועץ עבות - ללולב."
  • (סוכה לז א): "תניא [ספרא אמור פרשתא יב פרק יז הלכה י]: (ויקרא כג מב) בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ... - סוכה של כל דבר, דברי רבי מאיר; רבי יהודה אומר: אין סוכה נוהגת אלא בארבעה מינים שבלולב; והדין נותן: ומה לולב שאין נוהג בלילות כבימים אינו נוהג אלא בארבעת מינין, סוכה שנוהגת בלילות כבימים אינו דין שלא תהא אלא בארבעת מינין?!

אמרו לו:

    • כל דין שאתה דן תחלתו להחמיר וסופו להקל אינו דין: לא מצא ארבעת מינין יהא יושב ובטל!
    • והתורה אמרה בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים - סוכה של כל דבר!
    • וכן בעזרא אומר צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי זַיִת וַעֲלֵי עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת לַעֲשֹׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב!

ורבי יהודה סבר: הני לדפנות, עלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבות לסכך..."

  • (ירושלמי סוכה פרק ג הלכה ד): "אמר רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי ואשר ישמיעו ויעבירו קול בכל עריהם... לא היא הדס ולא היא עץ עבות. אלא הדס לסוכה ועץ עבות ללולב"
  • (ירושלמי פסחים פרק ב הלכה א): "היה ר' יודה אומר הדין נותן שלא תהא הסוכה באה אלא מארבעת המינין. מה אם לולב שאינו נוהג בלילות כבימים אינו בא אלא מארבעת המינין סוכה שהיא נוהגת בלילות כבימים אינו דין שלא תבוא אלא מארבעת המינין. אמרו לו לר' יודה כל דין שאתה דן שתחילתו להחמיר וסופו להקל אינו דין. הא לא מצא מארבעת המינין ישב לו בלא סוכה ואמרה תורה תשבו בסוכות. סוכת של כל דבר וכן עזרא אמר ואשר ישמיעון ויעבירו קול בכל עריהם ובירושלם לאמר צאו ההר..."

<< · מ"ג נחמיה · ח · טו · >>