תו"א על נחמיה ח
<< · תו"א על נחמיה · ח · >>
פסוק טו
- (סוכה יב.): "כל דבר שמקבל טומאה [ואין גידולו מן הארץ - אין מסככין בו; וכל דבר שאינו מקבל טומאה וגידולו מן הארץ - מסככין בו]: מנהני מילי?... רב חסדא אמר: מהכא: צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי זַיִת וַעֲלֵי עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת...; היינו הֲדַס היינו עֵץ עָבֹת? אמר רב חסדא: הדס שוטה – לסוכה, ועץ עבות - ללולב."
- (סוכה לז.): "תניא [ספרא אמור פרשתא יב פרק יז הלכה י]: (ויקרא כג מב) בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ... - סוכה של כל דבר, דברי רבי מאיר; רבי יהודה אומר: אין סוכה נוהגת אלא בארבעה מינים שבלולב; והדין נותן: ומה לולב שאין נוהג בלילות כבימים אינו נוהג אלא בארבעת מינין, סוכה שנוהגת בלילות כבימים אינו דין שלא תהא אלא בארבעת מינין?!
אמרו לו:
- כל דין שאתה דן תחלתו להחמיר וסופו להקל אינו דין: לא מצא ארבעת מינין יהא יושב ובטל!
- והתורה אמרה בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים - סוכה של כל דבר!
- וכן בעזרא אומר צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי זַיִת וַעֲלֵי עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת לַעֲשֹׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב!
ורבי יהודה סבר: הני לדפנות, עלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבות לסכך..."
- (ירושלמי סוכה פרק ג הלכה ד): "אמר רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי ואשר ישמיעו ויעבירו קול בכל עריהם... לא היא הדס ולא היא עץ עבות. אלא הדס לסוכה ועץ עבות ללולב"
- (ירושלמי פסחים פרק ב הלכה א): "היה ר' יודה אומר הדין נותן שלא תהא הסוכה באה אלא מארבעת המינין. מה אם לולב שאינו נוהג בלילות כבימים אינו בא אלא מארבעת המינין סוכה שהיא נוהגת בלילות כבימים אינו דין שלא תבוא אלא מארבעת המינין. אמרו לו לר' יודה כל דין שאתה דן שתחילתו להחמיר וסופו להקל אינו דין. הא לא מצא מארבעת המינין ישב לו בלא סוכה ואמרה תורה תשבו בסוכות. סוכת של כל דבר וכן עזרא אמר ואשר ישמיעון ויעבירו קול בכל עריהם ובירושלם לאמר צאו ההר..."
פסוק יז
- (ערכין לב:): "מאי טעמא דמ"ד קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבא? דכתיב ויעשו בני הגולה השבים מן השבי סוכות וישבו בסוכות כי לא עשו מימי יהושע בן נון כן בני ישראל... ותהי שמחה גדולה מאד - אפשר בא דוד ולא עשו סוכות עד שבא עזרא אלא מקיש ביאתם בימי עזרא לביאתם בימי יהושע מה ביאתם בימי יהושע מנו שמיטין ויובלות וקדשו ערי חומה אף ביאתן בימי עזרא מנו שמיטין ויובלות וקדשו ערי חומה"
- (ירושלמי קידושין פרק א הלכה ח): "...מעתה, משנגאלו יהו פטורין?! כתיב ויעשו כל הקהל השבים וגו' עד מימי ישוע, ולמה ישוע? הילל בריה דר' שמואל בר נחמן אמר: פגם הכתוב כבוד צדיק בקבר מפני כבוד צדיק בשעתו: הקיש ביאתן בימי עזרא לביאתן בימי יהושע: מה ביאתן בימי יהושע פטורין היו ונתחייבו, אף ביאתן בימי עזרא פטורין היו ונתחייבו. ממה נתחייבו? רבי יוסי בי רבי חנינה אמר: מדבר תורה נתחייבו"
- (ירושלמי שבועות פרק ו הלכה א): "...מעתה משגלו יהו פטורין?! כתיב ויעשו כל הקהל הבאים מן השבי סוכות וישבו בסוכות כי לא עשו מימי ישוע בן נון - ולמה ישוע? רבי הלל בריה דרבי שמואל בר נחמן: פגם הכתוב צדיק בקבר מפני כבוד צדיק בשעתו: הקיש ביאתן בימי עזרא לביאתן בימי יהושע: מה ביאתן בימי יהושע פטורים היו ונתחייבו, אף ביאתן בימי עזרא פטורים היו ונתחייבו. ממה נתחייבו? רבי יוסי בר חנינא אמר: מדבר תורה נתחייבו..."
<< · תו"א על נחמיה · ח · >>